מואנה- כמו יוליסס, רק דיסני


  המסע המופלא של מואנה הרגיש לי יותר כמו שיט על פני סרטי ילדים ועוד יצירות בימתיות וקולנועיות. האם ככה מרגיש אדם חכם במיוחד שקורא את יוליסס ומבין את כל ההיקשרים והרפרנסים?!   קשה לי לראות סרטים של דיסני, בטח ככה מרגיש סקס עם נער ליווי שנראה כמו אפולו עם ריבועים מושלמים, חזה חף מכל שערה, סנטר מושלם ומבט מזוגג.…

להמשך קריאה »

מייקל מור- ‘לאן נפלוש עכשיו’- שיעור חשוב מאד ב…כתיבת סיפורים


את כיתות ח’, ט’, ו-י’ למדתי בשלושה בתי ספר שונים (שנה אחרונה ביסודי, שנה בחטיבת ביניים ב’מקיף עומר’ ולאחר מכן את השנה הראשונה שלי בבית הספר ‘אשל הנשיא’). בשלושת השנים למדתי את אותו הסיפור בשיעור ספרות- ‘המחרוזת’ מאת גי דה מופסאן. למי שלא זוכר, אהרוס אותו בקצרה: אישה ענייה שואלת מחרוזת פנינים מהחברה העשירה שלה ומאבדת אותה. בעשרת השנים הבאות…

להמשך קריאה »

עשה לך רב, עשה לך חזאי


בדרך לדרום ארגנטינה לא נתתי למזג האוויר החורפי לעצור אותי. נתתי למזג הכלכלי לעצור אותי. לאחר שהות של עשרה ימים בבואנוס איירס (זמן  שיא עבור מישהו כמוני שמבקר בערים בשיטת הבינג’) החלטתי להמשיך לדרומה של ארגנטינה. כמה דרום?- המטרה הסופית היתה להגיע לעיר אושוואיה, זו שמדרום לה נמצא רק הקוטב הדרומי. בארגנטינה שרר חודש יוני סגרירי, מזג אוויר מדכדך, ובכלליות…

להמשך קריאה »

ה-יָאִירלַפִּידזציה  של דיוויד פוסטר וולאס


  בשנת 2005 הוזמן דיווד פוסטר וואלאס לנאום בפני בוגרי קולג’ יוניון על נושא לפי בחירתו. וולאס ידוע בתור סופר ומסאי מורבידי המביט במציאות דרך משקפת העקרות, החד-גוניות וחוסר התוכלת המגולמים בהם. הדבר דומה לאדם המגיע לבית קולנוע ובמקום לתאר את הסרט הוא כותב- “נכנסתי לאולם, היה חושך, ומולנו עמד מסך לבן, במשך שעתיים הסתכלנו על מסך לבן. אומנם הוקרנו…

להמשך קריאה »

“מתים לרגע” התוכנית שסבלה מיותר מדי רגעים מתים


לפני 25 שנים א.ב יהושוע הכניס לפנתאון של הספרות הישראלית את הסצינה הבלתי נשכחת של עירוי הדם מהאם דורית לביתה עינת באמצע העיר ההודית וורנאסי. עירוי הדם מהאם הבריאה לבת החולה בצהבת נשא בתוכו משמעויות פסיכולאנליטיות מרובדות שנחקרות עד היום. לפני ארבעה חודשים חזרה לאוויר הסדרה ‘מתים לרגע’ אשר הציגה רצף בלתי נגמר של פרוצדורות רפואיות (מלבד “ה”-פרוצדורה) אשר נשאו…

להמשך קריאה »

טל גלבוע ועינב בובליל- שיעור בחשיבה שלילית ואושר


לפני שבועיים העלתי לפודקאסט שלי פרק בנושא ‘חשיבה שלילית ואושר’. בפרק עסקתי, בין היתר בין תפישת עולם קודרת ומלנכולית לבין אושר ורווחה. הפרק האחרון של ‘אמא מחליפה’ היה דוגמא מצוינת. בפרק הוצגו שתי נשים- האחת חיה בארמון פאר, עוסקת באופנה עילית לאירועים ולשמחות, יש לה שלוש ילדות-נסיכות בבית ובעל מקסים. אותה אישה גם אדוקה באמונה היהודית, אם כי היא פוזלת…

להמשך קריאה »

שמר בית מאת יונתן יבין: הבונקר של העברית האבודה


לאחר שה”מיזנתרופ” הפך לאחד הספרים האהובים עליי ביותר בעברית, “באבא ג’י” הכין אותי נפשית לסיכוי שיום אחד אסע להודו, ו-“מדריך הכתיבה” לימד אותי על נפלאות הפרמיס, ניגשתי לספר “שמר בית”. שום דבר בעולם לא יכל להכין אותי לספר הזה. יבין הוא ללא ספק מספר סיפורים נפלא, יש לו רגישות לספרות ולכתיבה כמו מנתח מוח עדין שיודע בדיוק איפה לחתוך ומה לפרק…

להמשך קריאה »

משחקי הכס s07e06- הפרק שכתבו יוצרי הפאור ריינג’רס


הבטחתי לעצמי שלעולם לא אהיה עוד בלוגר שכותב על משחקי הכס. אאלץ להפר את הבטחתי כי יוצרי ‘משחקי הכס’ הפרו את ההבטחה שלהם כלפי, בתור צופה.    הפרק השישי של משחקי הכס בעונה השביעית הוא אחד מהשנויים במחלוקת בכל ההיסטוריה של התוכנית. מצד אחד- שעה ועשר דקות של מסעות ג’ון ברחבי ערבות הקרח שמעבר לחומה, מצד שני קרב עצום מימדים…

להמשך קריאה »

אם תשאל האם אתה מאושר כבר לא תהיה מאושר: על חשיבה שלילית ואושר – חלק ב’.


          בפרק הקודם בחנתי את ההיסטוריה של החשיבה השלילית, בין הוגים שונים ותפישות שונות. בחנתי האם ניתן לקוות לכך שיהיה טוב אבל להיערך לכל תרחיש אפשרי.    בפרק הקרוב אמשיך בסקירה הפילוסופית  וההיסטורית של חשיבה שלילית ואושר: כיצד ברוקר בבורסה החליט לוותר על החלום הגדול דקות לפני שנגע בו (ובעצם כך הציל את חייו), מדוע פסימיסטים…

להמשך קריאה »

הצדק עם הפולניות- כיצד חשיבה חיובית מאמללת אותנו?- חלק א’- עושים רוח


15    “אם רוצים ממש חזק ומאמינים בכל הלב זה מתגשם”- כך מלמדת כל תוכנית ילדים ממוצעת החל מאמצע שנות השמונים. בפועל החיים מבעסים, לכולם יש צרות ותלונות, רק אחד ממיליון אנשים פותח סטארט אפ קטן במרתף והופך לביל גייטס הבא, אנשים ספורים שהגיעו להוליווד עם עשרה דולר בכיס הצליחו לזכות באוסקר. למה אנשים ממשיכים להאמין בסוף הוליוודי למרות הסבל…

להמשך קריאה »