אפריקה בין צרפת לבריטניה

צרפת ובריטניה חילקו בינהן את רוב אפריקה. עיון מעמיק בתפישות השונות של היבשת על פי שני העמים הכובשים מעלה שאלות רבות באשר לאופן שבו ניסו לעצב את היבשת השחורה בדמותן.

 

על פי האידיאולוגיה הבריטית ראשית כל יש לשים את הדגש על מתן מנדט כפול לעמים האפריקאיים. על פי אידיאולוגיה זו הן הבריטים והן האפריקאים ירוויחו משהותם של הראשונים על אדמת היבשת השחורה.  הבריטים יביאו איתם את הקידמה ואת המודרנה ובתמורה יסתייעו בהשקעת משאביהם באפריקה, ישתמשו בה כתחנה בדרך להודו ואף ישתמשו במשאבי טבע.

הבריטים לא רצו להפוך את השחורים ל’בריטים’, הם  הניחו מראש כי האדם הלבן עליון על האדם השחור אשר יש לחנכו (בתור חובה מוסרית!). כך למשל כתב רודיארד קיפלינג בשירו ‘משא האדם הלבן’ בוא הוא מתאר את הפרא כחצי ילד וחצי שטן שצריך לחנכו.

האידיאולוגיה הבריטית נאכפה על ידי מערכת של  שלטון עקיף. הבריטים התבססו על מוסדות אפריקאיים ושלטה בעזרתם כמו שלטון בובות. הבריטים ניתבו את ראשי המפלגות על פי ראותם ורצונם. יש לציין כי מערכת זו תאמה את שלטונה רחב הידיים של בריטניה אשר ללא רצף טריטוריאלי הייתה זקוקה למקסימום תפוקה והשקעה בעזרת מינימום כוח אדם לבן.

בשל אותה מגמת צמצום וקיצוץ נעזרו הבריטים רבות באפריקאיים על מנת לגבות מיסים, להטיל סמכויות ואף מתן אפשרות חקיקה מינימלי.

 

לעומת הבריטים הצרפתים ראו את  אפריקה כיבשת ההזדמנויות הבלתי נגמרות. למעשה, על פי הצרפתים אפריקה לא הייתה אלא דף חלק ‘טבולה ראסה’ אשר חיים בה פראיים להם ניתן בקלות להחדיר את התרבות והעליונות הצרפתית. ניתן להטמיע את התרבות באפריקאיים אשר על פי הצרפתים הינם חסרי תרבות וכל מנהגיהם ואורחותיהם הינן בטלות ומבוטלות. למעשה, בשלב מסוים הצרפתים אף ביקשו להעניק שוויון זכויות צרפתי מלא לנתינים  האפריקאים אך בעקבות ביקורת גזענים נמלכו בדעתם. לבסוף נחקק החוק המכפיף את האפריקאיים לחוק הילידים.

הצרפתים ראו את נופי אפריקה בתור נופי צרפת החדשים. הפרופ’ מיכאל הר סגור טען בפרק של שעה היסטורית ‘תולדות הרציונאליות’ כי בזמן שלמד בבית הספר היסודי לימדה אותם המורה ש”כפי שנהר הסיין מחלק את פריז, כך גם הים התיכון מחלק את צרפת מהחלק האלג’יראי שלה’.

מרותם של הצרפתים נאכפה על ידי שלטון ישיר וריכוזי. למעשה היה מדובר בהקמת תשתית מנהלתית חדשה אשר הוקמה על ידי הצרפתים, פעלה בשליטת הצרפתים ובשפתם. הצרפתים מחקו את מוסדות השלטון האפריקאיים ומערכות החוקים שלהם.

הצרפתים לא נזקקו לאפריקאים במערכות השלטון אשר היו כמעט מבוססות על טהרת הגזע הלבן, ילידי המקום שהצליחו לתפס בסולם הדרגות ולשמש במשרות רמות יותר.

 

מתן החינוך לאפריקאים נחשב למעלה הראשונה בתפיסת הקולניאליזם באפריקה כמעשה אלטרואיסטי מצד אחד בכך שהפראיים ילמדו תרבות ומן הצד השני אין ספק שמתן החינוך הביא לתועלת רבה בקרב השליטים הקולונייאלים

 

על פי העמדה הבריטית היה על החינוך להתאים למנטליות, לכישורים ולמסורות של העמים השונים. במערכת החינוך הבריטית לימדו בעיקר מיסיונרים ומורים אפריקאים אשר לימדו בשפות מקומיות, החינוך היה נגיש יחסית ותכניות הלימוד לא היו אחידות במושבות השונות, מלבד ברמה התיכונית שבה היתה תכנית אחידה לתכניות הלימוד בבריטניה.

בתחילת  הופעלה מערכת  החינוך בעיקר בידי המיסיון והקיפה רשת ענפה של בתי ספר שבהם הוענק חינוך בסיסי לחלקים ניכרים באוכלוסייה. בשלב מאוחר יותר עבר החינוך לידי  הכנסייה האפריקאית. במוסדות החינוך לימדו גם בשפות המקומיות.

הצרפתים לעומת זאת ראו בחינוך צורך כפול, מצד אחד הכשרת אפריקאים לצורך היותם פקידים במערכת המינהל הצרפתי ומצד שני לצורך הנחלת ערכי התרבות הצרפתיים. במערכת החינוך הצרפתית לימדו מורים צרפתיים בלבד והחינוך היה בשפה הצרפתית, מלבד זאת החינוך היה יקר ולא נגיש ולכן רק מיעוט למדו בו. תכנית הלימודים הצרפתית היתה אחידה לתכנית הנלמדת בצרפת ונלמדו נושאים ותכנים שכלל לא התאימו לאוכלוסיה האפריקאית.

בין אם כך ובין אם כך הן במושבותיה של בריטניה והן במושבות הצרפתיים- אחוז יודע הקרוא והכתוב נותר נמוך מאד גם לאחר שמונים שנה של קולוניאליזם.

 

באשר ליחס לתרבויות ולמוסדות האפריקאיים-  בריטניה-  גילתה סובלנות יחסית מתונה כלפי התרבויות האפריקניות אשר נשלטו על ידה. למעשה בריטניה לא נטתה להתערב  בפועל במוסדות השלטון אשר נשלטו תחתה. הדבר התאפשר הודות למנהיגויות אשר שיתפו איתה פעולה. הנהגות אלו נהנו מהליגטימציה שקיבלו מהבריטים ומחוסן. כאשר השלטון המקומי לא היה ממושמע הוא הוחלף מיידית בשלטון אחר שהיה לרוב שלטון בובות מצודד.

צרפת- לעומת בריטניה הדוגלת בפלורליזם השלטון הצרפתי הביע חוסר אורך רוח כלפי אורחותיהם ורבעיהם של האפריקאיים. בשל הטענה כי ההנהגות המקומיות אינן מכירות ב-‘תרבות הצרפתית הנעלה’ הן הוחלשו, צמצמו ולעיתים רבות גם הוחלפו. הצרפתים העלו משטרי בובות ממושמעים אשר תווכו בינם לבין האוכלוסיות המקומיות. האפריקאים אשר שימשו בתפקידים בכירים בממשל קיבלו חינוך צרפתי באקדמיות צרפתיות.

 

לסיכום- הן הבריטים והן הצרפתים ניצלו ועשקו את האפריקאיים. ההנהגות המקומיות התקיימו כל עוד עשו את דברי כובשיהם וכאשר הרימו את ראשם או התקוממו- נושלו ממשרתם.

יש לציין כי שוני רב קיים למרות קווי הדמיון בין הצרפתים לבריטים בכך שהצרפתים שאפו ‘לצרפת’ את האפריקאיים ולהעביר אותם תהליכי סוצילזיציה. זאת בניגוד גמור לבריטים אשר לא ביקשו להטמיע את תרבותם באפריקאים.