ארבע מחשבות בעקבות פרק מכונן של ‘גיקונומי’- הראיון עם ד”ר עמנואל לוטם

ראם שרמן ודורון ניר מגישי הפודקאסט המצויין ‘גיקונומי’ קיימו ראיון בן שעתיים עם המתרגם עמנואל לוטם על עבודותיו בתחום תרגום ספרי מדע בדיוני ופנטזיה. מבלי להבחין בכך- הראיון התגלה כאוצר בלום לחובבי הז’אנר (ולא רק!). הראיון העלה לי ארבע מחשבות מעניינות בנושא:

 

האזינו לפרק בקישור המצורף

  1. עברית היא שם המשחק-  המחשבה הראשונה שעלתה לי  כשהאזנתי לראיון עם עמנואל לוטם היא החשיבות של העברית. אחד המראיינים טען בפניי לוטם כי ‘חולית’ בתרגומו מתעלה על המקור.

מאד מהר הבנתי את סוד הקסם של התרגומים של לוטם- האהבה שלו לתנ”ך והבקיאות בתחום השפה העברית.

אחד המראיינים טען שהתרגום העברי לתולעת החול (sandworm)- ‘עקלתון’ היא יוצאת דופן. בעיקר בשל כך ש-‘אין מילה כזו ‘עקלתון’ בעברית’. עמנואל לוטם השיב כי מדובר ביצור מקראי בשם ‘נחש עקלתון’ – (“”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה’ בְּחַרְבּוֹ (…) נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם.”” (ישעיה כז, פסוק א).

אותו המראיין נדהם מהבקיאות אך המשיך להפגין את חוסר ידיעותיו בעברית כאשר הצר על תרגום ספרו של רוברט היינלין Stranger in a Strange Land אשר תורגם ל- ‘גר בארץ נוכרייה’. כאן עמנואל לוטם שוב התפלא על הבורות של חובב המדע הבדיוני אשר לא ידע כי ‘גר בארץ נכרייה’ הוא תיאור מקראי של משה במצריים.

הדיונים בנושא העברית המדוברת והמקראית הדגישו בפניי את החשיבות של הכרת המקרא והעברית המרובדת והישנה גם בפי אלו שמתעניינים יותר בספרות בין כוכבית מאשר בסיפורי עגנון. השפה העברית היא כמו טלוויזיה- אפשר להסתפק במכשיר כבד וישן ואפשר לחדד את הרזולוציה ל-4K.  עברית עשירה (לאו דווקא נמלצת!) יכולה להועיל לסיפור יותר מכל המצאת חללית אינטר-גלקטית!

 

  1. עמנואל לוטם הוא הדמבלדור של חובבי הפנטזיה והמד”ב בארץ.

הז’אנר הלא ריאליסטי נחשב במשך שנים לשולי מאד, כמעט ולא עסקו בו במחקרים אקדמיים ולמעשה אין כמעט תיעוד של עיסוק פילוספי ספורתי בספרות הזו.

מעט מאד מסות נכתבו על מד”ב ובייחוד בעברית. עמנואל לוטם קיבל אומנם דוקטורט מאוניברסיטת לונדון על מחקרו בנושא התרומה הישראלית לתקומת גאנה, אך ללא ספק יש לו פרופסורה של כבוד מטעם  קהילת חובבי המדע הבדיוני בארץ.

לאורך ארבעים שנות עבודתו בתחום- עמנואל לוטם למד על התפתחות התפישות בנושאי מדע בדיוני, ההתקבלות והפרשנויות. מישהו חייב להרים את הכפפה ולקיים איתו ספר שיחות (בסגנון של הראיונות של ורד ברזילי עם אסא כשר, מיכאל ששר עם ישיעהו לייבוביץ’ או הילית ישורון עם עשרות הסופרים שראיינה בקובץ ‘איך עשית את זה’).

 

  1. החברה הישראלית והדת היהודית הן כר פורה לפנטזיה ומדע בדיוני-

למעט מספר יצירות שפורסמו בעברית, טרם נתקלתי בסאגה בסגנון ‘שיר של קרח ואש’ המתרחשת בעולם המיסטי של התלמוד. טרם  נתקלתי בספר העוסק ב-‘מה היה קורה אילו לא היו מטביעים את אלטלנה והיינו מתפצלים לממלכת ישראל וממלכת יהודה’. אפילו המוסד, השב”כ והכור האטומי בקושי העלו בידינו את סדרות מד”ב כמו  ‘הנפילים’ או ‘השמיניה’. הז’אנרים תופסים בעיקר את תחום הנוער. משום מה אני נתקל בצקצקנות כלפי יצירה ישראלית בעיקר בקרב אנשים שרגילים כל כך לתוצרות הפנטזיה שלהם כראי לימי הביניים, ואינם יכולים לשאת את המחשבה על מדע בדיוני ברחבי תל אביב, או מכונת זמן שתחזיר חוקרים לימי דגניה.

 

  1. הערצה אבל לא בכל מחיר-

דבר שהפליא אותי מאד בראיון  עם לוטם הוא ההסכמה ההדדית בין הנוכחים לפיה  אפשר להסתייג מיצירות מדע בדיוני ופנטסיה, גם אנחנו מעריצים את הכותבים שלהם.

כאשר אני נתקל ביצירות פרוזה ‘נורמליות’ של ענקי ספרות כמו עגנון, דוסטויבסקי, עמוס עוז ואשכול נבו לא אהרהר בשאלה- ‘מה היה קורה אם יצירה אחת שלהם לא היתה טובה, אולי את הספר הבא שלהם לא יסכימו להוציא’.

כאשר מדובר ביוצרים מוקדמים כמו דוסטויבסקי, ענגון, בלזק וכו’- אוכל למצוא כמות מסוימת של מחקרים אקדמיים אשר עסקו באותן יצירות. תמיד אמצא חוקרים רבים שכתבו עליהם עבודות תזה ודוקטורט.

באשר למד”ב ופנטזיה נוכחתי להפתעתי לראות שגם -‘המשוגעים לדבר’ יכולים להגיד ‘עד כאן’.

עמנואל לוטם אשר תרגם את ‘חולית’ מתוך אהבה רבה לספר( שמכר 50,000 עותקים בארץ). למרוץ ההערצה לספר, לוטם יכל לסיים לקרוא את הספר השני בסדרה (ואף סירב להמשיך לתרגם אותה עד ששוכנע ‘לדלג’ לספר הרביעי).

גם המראיינים באולפן הביעו הסתייגות מיצירות מדע בדיוני אחרות אשר לא עמדו בציפיות, ושפטו בחומרה ספרים בלתי ניתנים לקריאה של סופרים אהובים  ( עמנואל לוטם שהעריץ את קוני וויליס ואת ספרה ‘ספר יום הדין’ התייאש מספרייה המאוחרים). לעומת חובבי קלאסיקות, ככל הנראה, למד”ביסטים קל יותר להגיד ‘המלך הוא עירום’.

 

לסיכום- מישהו צריך להרים את הכפפה ולפתוח תוכנית ספרות בנושא מתרגמים. אינגה מיכאלי, עדי גינצבורג, אילנה המרמן, נילי מירסקי, גילי בר הלל-סמו,  ניר רצ’קובסקי, ועוד רבים וטובים הם שליחים  של הספרות העברית שחיו במשך תקופות ארוכות בתוך עורם של יוצרים שממלאים את מדפי הספרים של כולנו.

לאורך זמן, זווית הראייה, התובנות וההמלצות של מתרגמים בעלי רקע אשר כזה- יכולים לתת את השיעורים הטובים ביותר בנושאי ספרות.