געגועיי לפרוטקטורט- קולוניאליזם וניאו-קולוניאליזם

מאמצע המאה ה15 עד סוף המאה השמונה עשרה החל תהליך בו מגלי ארצות, הרפתקנים וחוקרים שונים נסעו ברחבי העולם, גילו שטחים בלתי לא ממופים רחבי ידיים. לאחר המהפכה התעשייתית, הצורך בשווקים חדשים, משאבים מרובים ובכוח אדם זול הפך הקולוניאליזם לאינטרס לאומי. אם בעבר למשל, חברת הודו המזרחית אשר הייתה בבעלות הולנדית, ומשקיעים פרטיים תמכו בחברה אשר שלטה בהודו המזרחית ללא גושפנקה ממשלתית, כעת הולאמו אותן חברות והכיבוש הפך לממוסד. כך קרה גם בדרום אמריקה, כאשר בתחילה נוסעים פרטיים והרפתקנים כדוגמת הרנן קורטז אשר חיסל במו ידיו את האימפריה האצטקית, כעת היו אלו משלחות מתוכננות ורחבות היקף לכיבוש העולם.
יש לציין כי האצטלה לקולוניאליזם הייתה בשורת הקדמה, הדמוקרטיה והנאורות לחלקים הברברים של העולם. מדינות שונות הצדיקו את מעשיהן בטענה של ‘קשה עכשיו, אבל בסוף כולם יהנו מהשפע’.
בפועל הקולוניאליזם הרס חברות שלמות ותרבויות מקומיות. במקרים שונים אף הגיע למצב של רצח עם, בין המתועבים שבהם יש לציין את מעשי המלך לאופולד הבלגי בקונגו ואת טבח העם של ההררו והנאמה בנמיביה. הגעת מחלות אשר באירופה התחסנו מפניהם לאותם חלקי יבשה מרוחקים הביאו לתמותה רבה.
אירופה ניסתה לחלק את אפריקה למדינות לאום. בפועל החלוקה נעשתה על פי צרכים טקטיים אסטרטגיים אשר התאימו לאירופאים אבל בפועל גיבבו ביחד ערב רב של שבטים בטריטוריה משותפת ונתנו להם להסתדר.
מבחינה כלכלית הקולוניאליזם פיתח את כלכלות הקולוניות על פי צרכיו. תחת עול המיסים קרסו חוואים פרטיים אשר נאלצו לעבוד עבור כובשיהם בסחר זעום תוך גידול יבול חקלאי חד גוני אשר פגם בעושר התבואתי אשר רווח לפני הכיבוש. הדבר הביא למחסור ומחלות הנובעות מתת תזונה.
דבר נוסף אשר הביאו הכובשים לאפריקה היה העיור המואץ. כפרי דייגים הפכו לערי נמל, ערי מנהל קמו ומשכו אליהם מחפשי עבודה ובני שבטים שונים אשר הגיעו לחיות בערים. אותן ‘ערים’ היו אסופות צריפים ופחונים אשר נבנו בחופזה על ידי אותם תושבים חדשים אשר הקימו שכונה אחר שכונה ורובע אחר רובע בניסיון למצוא פרנסה הולמת.
בנייתן המואצת של הערים ללא התחשבות בצרכי סניטציה וחיבורים הולמים למים, הצפיפות והעזובה אשר שימשו כר פורה למחלות, האבטלה אשר נגרמה מעודף מהגרי העבודה ו-‘התיעלויות’ של מפעלים אשר פיטרו עובדים כלעומת שהועסקו- כל אלו הביאו לקטסטרופה מבחינה חברתית ותברואתית.
עם זאת יש לציין את פיתוחה של אפריקה, מתן הבסיס שסביבו היו עתידות לקום המדינות השונות. העושק הנצלי בסופו של יום האכיל פיות רבים, מודרניזציה הגיעה יש מאין לאפריקה. ילדים החלו ללכת לבתי ספר, רפואה מערבית הגיעה לאיזורים מוכי מחלות. מדינות אשר לא הערכי כיאות את מחצביהן זכו להשקעות שונות. עניין זה בעייתי מאד מכיוון שמחצבים רבים אינם מעידים בשום אופן על דירוג אשראי גבוה.
כיום נדמה כי ימי הקולוניאליזם חלפו. העצמאות נתנה את ברכתה לעמי אפריקה. אך יש לציין כי כיום הדבר שינה את הגדרתו. המטרות נותרו בעינן- השלטת שררה, ניצול משאבי מדינות אחרות, כוח עבודה זול וכדומה. אם בעבר הניצול והעושק נעשה במסגרת שלטון ישיר, כיום ניכר הדבר נעשה בזמן שאותן מדינות עצמאיות לחלוטין ובתאוריה יכולות לפעול ולנהוג כרצונן.
בשטח העצמאויות לוו בצורך נואש של המדינות החופשיות לבטחון כלכלי, משקיעים חיצוניים, דרוג אשראי גבוה, וכמובן עבודה חינוך ומערכת רפואה הולמת. הדבר הביא להזרמת השקעות חיצוניות, ממנים זרים, ובעיקר תאגידים בינלאומיים אשר ניצלו, ועודם מנצלים את המדינות המוחלשות .
התלות הפיננסית באותם תאגידים מחייבת את המדינות לפעול על פי רצונם של כובשיהם אשר השתלטו שוב על מדינות העולם השלישי כאשר אלו ביקשו את כיבושם, פתחו את השערים ומבלי שנורתה אף ירייה אחת, הפכו אותם אזרחים לשפוטיי העולם המערבי, שוב.
דוגמא מפורסמת לשלטון הזה הוא בפרסומים הנרחבים של חברת נסטלה נגד הנקה ובעד תחליפי חלב, דבר אשר גרם למקרי מוות רבים של תינוקות אשר הושקו בתחליפי חלב אשר מוססו אל תוך מים מזוהמים .
כאמור השלטון הקולוניאלי של מדינות התחלף בשלטון עקיף של חברות המחייבות המוני בני אדם לעבוד עבור שכר זעום וללא תנאים סוציאליים. מן הצד השני אותן חברות פרטיות מכריחות מדינות ממוסדות לפעול עבור אינטרסים לא להם, הדבר מעודד שחיתות, חוסר יושר כפיים וחוסר יוזמות פרטיות.
מאזני מסר שליליים רווחים באפריקה בשל אותה התלות אשר הוזכרה לעיל. כיום ניתן למצוא מדינות רבות הנשענות על גידול מוצרים שאין ביכולתן לעבד. אותם המוצרים יוצאים בתור חומרי גלם במחירי רצפה מהמדינה ונקנים שוב לאחר עיבודם במדינות אחרות במחירים גבוהים בהרבה. כך למשל צ’אד מוכרת כותנה בכמויות גדולות אך אין בה מפעלי טקסטיל.
מכיוון שלמדינות אפריקה אין הון קשה להן ליצור מיזמים כלכליים והן תלויות בידע של גופים זרים המעניקים את אותו הידע במסורה ובהתאם לרווח שיתקבל.
החובות אותן צברו האפריקאיים ברבות השנים הן לא ניתנות לגישור. כאשר הכאוס האפריקאי הפך לכלי משחק בידי בעלי אינטרסים הפך המצב ביבשת לקשה עד אין שיעור. כיום שתי חברות בלגיה מוכרות באופן עקיף לקונגו נשק המשמש למלחמת אזרחים אכזרית למספר צדדים הלוקחים חלק במאבק. ההבטחה היחידה בכל הנוגע ללחימה היא שהמכרות והנמלים לא ייפגעו ובעצם כך מרבצי בדיל מיוצאים אל מחוץ למדינה ללא חשש ועל ידי כורים קשיי יום אשר מרווחים שכר זעום כאשר האלטרנטיבה היחידה לעבודה היא חזרה לאיזורי הכפר רוויי הדמים.
לסיכום אפריקה נותרה כבולה בידי הכובש המערבי אשר ביקש לנצל את היבשת ולהנחיל עליו את האידיאולוגיה והשררה שלו וכמו כן להתהדר בגאוות הכיבוש. הניאו הקולוניאליזם הוא בסך הכל השמטת הדרת הכיבוש והבקשה להפיץ את רעיונותיו וצמצום לכדי ניצול אפריקה בלבד, מאופן ממשלתי וממוסד לאופן פרטי של חברות פרטיות.