‘הקנצלרית’ מאת אלדד בק. עבודה עיתונאית מבריקה שהופכת לכתבת סוף שבוע ארוכה בעל כורחה.

 

אלדד בק עושה זאת שוב.  ספרו הקודם ‘גרמניה אחרת’ שינה את כל מה שחשבתי על גרמניה וה’התפכחות’, לכאורה, של הגרמנים מעברם הנאצי.

את אותו הספר ‘גרמניה אחרת’, אגב, קראתי בגרסתו הקולית בעודי מטייל ברחובות ברלין ומגלה, בשעה שאני מתאהב בעיר התוססת, שהיא  מכילה בתוכה הרבה בורות, שנאת ישראל והכחשת הרוע שהפך גרמניה לגיהנום על פני האדמה.

 

כעת, בספרו השני- ‘הקנצלרית’,  בק מציג את חייה של אנגלה מרקל והקשר המיוחד שלה למדינת ישראל. בתחילתו של הספר נערכה סקירה מעניינת מאד של חייה של מרקל במקביל להתפתחות יחסי ישראל גרמניה והמחסור ביחסים בין ישראל לגרמניה המזרחית- מולדתה של מרקל.

עם זאת, מהרגע שמרקל נבחרה לקנצלרית, בספר, הכל משתנה לרעה. רוב כהונתה של מרקל התרחשה במקביל לקדנציות של ביבי נתניהו. אופטימלי זה לא.

מרקל היא עוף מוזר. ממנהיגת גרמניה היא הפכה למנהיגת אירופה בעל כורחה. מקומה של גרמניה במאה ה21 הוא מעין רייך רביעי שאף אחד לא התכוון לכונן אותו, אבל אף אחד לא מתנגד לקיומו.

ההחלטות של מרקל הנובעות מילדות ובגרות בגרמניה המזרחית והלא דמוקרטית מביאים אותה שוב שוב, להחליט החלטות לא פופולריות ושערורייתיות שרק אשת חזון יכולה להסתכן בהן.

הספר מציג את האירועים הבולטים שהתרחשו בישראל במשך כהונתה של מרקל והמפגשים העיקריים עם ראשים ושרים של ממשלת ישראל בגרמניה או בירושלים. דבר מרתק שעולה מהספר הוא האופן לפיו מרקל, באופן עקבי מחויבת לתהליך השלום, פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני ועמידה לצד ישראל. מן הצד השני בולט באופן שערורייתי האופן בו ראש הממשלה שלנו- בנימין נתניהו ניצל את הקשר עם מרקל לצרכים פוליטיים ותעמולה. כמו למשל סיפור המופתי ‘חאג’ אמין’ במקרה אחד, ומקרה אחר, נשיאת נאום ה-‘כוונו את האש אליי, עזבו את אשתי וילדיי!’ אשר נישא לצידה של הקנצלרית.

הספר מלא בציטוטים והצהרות של מרקל, דבר שהופך את הקריאה בו למעין קריאת עיתון מודפס בכריכה רכה. מהדורת סוף שבוע רפטטיבית שמציגה באמצעות סיפורים שונים את הטענות הזהות בנוגע למחויבות של מרקל ולחוסר האחריות של נתניהו. כשהסיוט הזה מסיים את חלקו בספר מתחיל עינוי אחר- יחסי איראן גרמניה אשר נראים כפחות ילדותיים מאשר יחסי ממשלות נתניהו עם מרקל.

הטרחנות לא נובעת ,חלילה,  מחוסר כשרונו של בק, אלא מחוסר כשרונו של ראש הממשלה שלנו לנצל הזדמנויות לשלום ולהפריד בין היד המושטת לשלום של מרקל לבין הצורך הכפייתי לשמור על מקומו. המחקר של בק מעמיק וניכרת בו ההשקעה הרבה והכניסה לפרטים אשר משנים ללא הרף את ההיסטוריה שלנו.