מואנה- כמו יוליסס, רק דיסני

 

המסע המופלא של מואנה הרגיש לי יותר כמו שיט על פני סרטי ילדים ועוד יצירות בימתיות וקולנועיות. האם ככה מרגיש אדם חכם במיוחד שקורא את יוליסס ומבין את כל ההיקשרים והרפרנסים?!

 

קשה לי לראות סרטים של דיסני, בטח ככה מרגיש סקס עם נער ליווי שנראה כמו אפולו עם ריבועים מושלמים, חזה חף מכל שערה, סנטר מושלם ומבט מזוגג. כזה שמתפקד במיטה במינונים המדויקים, בתנוחות הנכונות, ובתזמונים ספציפיים. יש דבר כזה ‘יותר מדי מושלם’ וזה הפגם הגדול ביותר של דיסני כבר שנים. כצופה אני מרגיש מסופק מדי; אני מרגיש רע עם עצמי כי הסרט מציג את רמת הדיוק ואת הטקסטים המהוקצעים ביותר שכותב מתחיל כמוני לא יצליח להוציא תחת ידיו. המסרים שמציגים כל בעל חלומות קטן כמגשים גדול בתוך פרק זמן של שעה וחצי. הגיבורה תמיד עוברת  כשלונות צפויים בדרך המתוזמנים לצד הצלחות ותוכחות. סרטים  שמתוכננים כמו רכבת הרים- בדיוק כאלו  שיעצימו את מספר העליות והירידות אבל ישמרו מפני כוחות ג’י הרסניים שיגרמו לרוכב לדום לב.

 

הסרט ‘מואנה’ הוא בדיוק כזה. מסע ידוע מראש של נערה בעלת פרופורציות של בובת בראץ היוצאת למסע להצלת הכפר המתפורר שלה.  הסרט שמזכיר (במתכוון או שלא במתכוון) כל כך הרבה יצירות אחרות מצליח לגרום למקסימום הנאה למרות כל הרגעים הקסומים והצפויים כמו למשל הסבתא הגוססת כשמילותיה האחרונות הן “לכי תצילי את הכפר שלך”. דמות הסאנצ’ו פאנצ’ו המתלווה לגיבורה, נוטש ברגע השיא וחוזר להציל אותה כשנראה שהכל אבוד, וכמובן- המפלצת הרעה שהופכת לאישה יפה עשויה דשא כאשר היא מקבלת חזרה את הלב שלה.

 

מעבר לעלילה הידועה מראש והמתוזמנת היטב, היו לי כמה פליאות לגבי הסרט. ראשית: הליהוק- בסרט שמתרחש בפולינזיה בשנת אפס לספירה, איך מוצאים תרנגול וחזיר?. הרי כל מי שקרא  את ‘קיצור תולדות האנושות’ צריך לדעת שבאיזור הזה של העולם חיו רק חיות כיס עד שהאדם הלבן הביא את החזירים, הפרות וגם התרנגולות!

שנית, מספר הקבלות שמצאתי בסרט ליצירות אחרות: הלורקס, סרט של פיקסאר המספר על ישוב המגן על עצמו מפני שואה אקולוגית מסביבו עד שיצור מכושף מחזיר את הטבע לקדמותו. מעניין ש-‘מואנה’ עוסק בשואה אקולוגית המתרחשת לפני שבני האדם החלו לזהם את הפלנטה.

הקבלה דומה מצאתי בסצנות  על הסירה שהזכירו מאד את ‘עולם המים’. בהמשך, הקרב מול שודדי הים נראה כמו ניסיון מוזר של דיסני ליצור מיניונים. בקרב מולם מואנה אחת משתלטת על אלפי אגוזי קוקוס רצחניים הזכיר מאד את ‘קיל ביל’.

בסרט מופיע הים בתור גיבור נוסף של העלילה. האופן בו הוא יוצא קשר עם גיבורי הסרט (מהנהן, משפיל ראש או גוער) מזכירים לי את ‘הפרופסור המפוזר פלאבר’ עם רובין וויליאמס, כאשר חומר ירוק וגמיש מגיב בדיוק באותה הצורה. אגב, הדמות של האוקאינוס שמנתב את הגיבורים למקום הנכון, משיב סירות הפוכות, וקמעות טבועים מוציא את הקטש מהסרט. ברור שהאוקיינוס יהיה שם כדי לעזור. זה כמו לפתור תשבץ עם גוגל.

שני רעיונות אשר מוחזרו על ידי תסריאטי דיסני היו רוח הרפאים של סבתא של מולאן החוזרת בתור הסבתא של מואנה וציורי הכדים מ-‘הרוקלס’ שהפכו לקעקועים חיים ומגיבים.

במקרה אחר המשפט שמואנה חוזרת עליו שוב ושוב ‘“I am Moana of Motunui. You will board my boat and restore the heart to Te Fiti.” (אני מואנה משבט מוטוני, אתה תעלה איתי לסירה ותחזיר את הלב של טה-פיטי) מזכיר באופן תמוה את “my name is Inigo Montoya. You killed my father. Prepare to die”

במקרה אחר בסרט הגיבורים מגיעים למעורת הסרטן ששר על עצמו שיר שמזכיר מאד ההשיר של אורסולה מ-‘בת הים הקטנה’. החורבן שממיטים על המערה הזו בסוף הסצינה מזכיר את קופי החורבות מ-‘ספר הגו’נגל’.

אפילו העין הנפקחת של המפלצת שהפכה ליצורית ירקרקה הזכירה לי את הדרקון של דיינריז, אבל זה הגיע אחר כך (ובכל זאת היה לי חשוב לציין שגם יצורים ענקיים רעים יכולים להפוך לטובים).

בסיכומו של דבר הסרט ‘מואנה’ משוקע, מהוקצע ועושה את העבודה. אבל זו לא חוכמה להנות מסרט של דיסני. זה כמו מזון מהיר עם ערכים תזונתיים גבוהים יותר. כצופה ‘מורגל’ היתי רוצה לראות משהו שעוד לא ראיתי בסרטים שלהם. מה בדיוק? אני לא צריך להחליט עכשיו, הם דיסני, הם יודעים יותר טוב מה שאני רוצה ממה שאני יודע!

No Comments

Leave a Comment