עיריית תל אביב נגד רוכבי האופניים

כחניך למופת של חוגי סיירות, נוער מרץ, ו-‘נוער שוחר אקולוגיה’- החלטתי לוותר על שירותיו של השטן הקטן, הכלי הביתי להפצת גז חממה- מכונית. גזרות השמד נגד האלטרנטיבה הירוקה שיצאו השבוע גרמו לי להגיע למספר מסקנות מצערות.

כבר עשר שנים שאני מסתפק  בזוג אופניים ותחבורה ציבורית, למרות שאני לומד בבר אילן, עובד ברמת החייל, ובעבר עבדתי גם בחולון. לבר אילן אני מתנייד באוטובוס הלוקח שעה ורבע לכל כיוון (לעומת עשרים דקות ברכב),  לרמת החייל  אני מגיע באוטובוס הגרוע מכל בהיסטוריה של התחבורה הציבורית הישראלית- קו 189. לחולון הייתי רוכב על אופניים- ארבעים דקות לכל כיוון.

עבור ההקרבה הזו אני צפוי להיות חשוף לקנסות כבדים בקרוב שכן הפתרון האקולוגי לא נתפש כמועיל בעיני משרד התחבורה שכנראה משתוקק לראות רכבים נוספים מצופפים את הכבישים.

למי שלא מבין את עומק הבעיה- בתל אביב אי אפשר להתנייד אלא בעזרת אופניים, הכלי הדו גלגלי (הלא ממונע) שלי מגיע במחצית הזמן לכל נקודה בעיר, (מהבית שבשכונת שפירא).

החוק החדש מכיל בתוכו היגיון מינימלי- האופניים החשמליים הם בהחלט מטרד וסכנה להולכי הרגל, בעיקר כשהמוטציה הממונעת נהוגה בידי ילדים בני שש עשרה. האופניים החשמליים אולי צריכים להיתפש מבחינה חוקית כקטנוע לכל דבר, אבל העונש הקולקטיבי הואא מגוחך, דרקוני ובעיקר מרושע.

הכנסת אופניים ו-‘אופניים חשמליים’ לאותה קטגוריה זה כמו לאסור הדלקת קטורת במקומות ציבוריים על סמך חוק עישון סיגריות.

לא למדתי משפטים, אין לי הבנה עמוקה בעקרונות החוקיות, אבל אני יכול להעריך שהחוק הזה נכנס תחת קטגוריית- ‘החוק הלא חוקתי’: כיצד ניתן לחייב רוכבי אופניים לרכב בנתיבי תחבורה ציבורית או בצירים ראשיים כמו מנחם בגין, אלנבי, לווינסקי או רחוב ההגנה. דף הפייסבוק של עיריית תל אביב מלא בהצטדקויות מנוסחות ברישול, מחלקת דוברות העונה לכל המתכעסים- ‘אנחנו עושים מאמצים לשפר את תשתיות התחבורה הציבורית, עד אז חובה עליכם לרכב מתחת לגלגלים של משאיות זבל’. כמו כן העירייה מתפארת בקנסות עבור הולכי הרגל שיניחו את כף רגלם על שביל האופניים, אבל הבעיה העיקרית שלא נאכפת היא מגפת הטלפונים בזמן נהיגה. כרוכב (על המדרכה) אני נתקל באופן יומיומי בנהגים שעסוקים יותר בפיד של הפייסבוק מאשר בחיים של הרוכבים לצידם.

אני לא רוצה לנקוט בספקולציות או -‘פייק ניוז’, אבל המבצע האמוציונלי של עיריית תל אביב למיגור האופניים בעיר עתיד לכלול פקחים שיארבו בכל פינה בעיר ויאיימו בשלב הראשון על הרוכבים והשבים, ויקנסו אותם בשלב השני.

תיירים השוכרים אופניים מ-‘תל אופן’ צפויים לחוויות בלתי נעימות – מעצרי שווא על ידי פקחים שבוודאי יבקשו לראות דרכון או שפשוט יאיימו.

רוכבים שלא יסורו לחוק האידיוטי- לרדת מהאופניים בזמן חציית כביש- יעשירו את קופת העיריים בחמש מאות שקלים.

ברור לכולם שאף אחד לא יעז לרכב על אופניים בסיטואציה אומללה ומסוכנת כזו, בפעם האחרונה ש-‘נתפסתי’ רוכב על כיכר הבימה בלי תעודת זהות, עוכבתי במשך שעה ואיחרתי לעבודה. המצב צפוי להיות יומיומי בכל פינה ברחבי העיר.

החוק החדש שייאכף על ידי פקחים ממלאי מכסות, הוא תמוה, חסר היגיון ובעיקר מרושע. הייתי שמח מאד לדעת מי התפלץ הפרלמנטרי שעומד מאחוריו, והאם יסכים להדגים לי כיצד רוכבים בבטחה בנתיב האוטובוסים של רחוב אלנבי, או לחלופין, לארגן מסה קריטית של רוכבי אופניים שירכבו במהירות של שני קמ”ש מול הרכב שלו לאורך כל היום.