מקומו של פרק יום השואה בסדרה- ‘זגורי אימפריה’
חבלי הקליטה המסובכים של המזרחיים מתאורים בצורה מעוררת השתאות בראיון שנערך עם סמי מיכאל בספר השיחות שלו עם רוביק רוזנטל “בדומה לניצולי שואה שלא
חבלי הקליטה המסובכים של המזרחיים מתאורים בצורה מעוררת השתאות בראיון שנערך עם סמי מיכאל בספר השיחות שלו עם רוביק רוזנטל “בדומה לניצולי שואה שלא
הסרט ‘פובידיליה’ הוא אחד המרתק שהוסרטו בארץ בשנים האחרונות. הסרט (המבוסס על ספר בשם באותו שם מאת יזהר הר-לב) חושף את מורכבות דור ה-Y
הסרט ‘המסע של האנה’ לא קיבל את התהודה הראויה לו. לפני שלוש שנים הסרט יצא לאקרנים וזכה לצפיות מועטות וביקורות פושרות. לדעתי מדובר ביצירה
נדמה כי עד למאה ה18 האבחנה בין דור לדור הייתה קלה בלבד. אדם אשר נולד במאה ה-16 לא היה שונה מבחינת תפישותיו ורעיונותיו מסבו
השואה היא נקודת המפנה החשובה ביותר של תרבות המערב ומסמלת את שיא שפלותו של המין האנושי לעומת מקרים בודדים של שיאי חמלה אשר
ייצוגים של ניצולים השואה בתאטרון הישראלי זהים לחלוטין מבחינה כרונולוגית ומבחינה נושאית לניצולי השואה כפי שהם מוצגים בקולנוע. כך למשל- הסרט ‘הוא הלך בשדות’
תודעת השואה בקולנוע ובתרבות הישראלית שנות הארבעים והחמישים שני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל מאופיינים בתור ‘תקופת הדחיקה של השואה בתודעה
ניתן להגדיר את הספרות הישראלית כהמשכה של הספרות העברית המודרנית. במשך שנים העברית הייתה שפה מתה אשר שימשה למטרות קודש בלבד, מעט משוררים
המחזה טרטיף מאת מולייר נכתב בשלהי המאה ה17. במחזה מוצגת קומדיה נוקבת המבקרת בצורה בוטה את הממסד הדתי, המבקש להכות שורשים על חשבון החברה. הדמות
חבלי הקליטה המסובכים של המזרחיים מתאורים בצורה מעוררת השתאות בראיון שנערך עם סמי מיכאל בספר השיחות שלו עם רוביק רוזנטל “בדומה לניצולי שואה שלא
הסרט ‘פובידיליה’ הוא אחד המרתק שהוסרטו בארץ בשנים האחרונות. הסרט (המבוסס על ספר בשם באותו שם מאת יזהר הר-לב) חושף את מורכבות דור ה-Y
הסרט ‘המסע של האנה’ לא קיבל את התהודה הראויה לו. לפני שלוש שנים הסרט יצא לאקרנים וזכה לצפיות מועטות וביקורות פושרות. לדעתי מדובר ביצירה
נדמה כי עד למאה ה18 האבחנה בין דור לדור הייתה קלה בלבד. אדם אשר נולד במאה ה-16 לא היה שונה מבחינת תפישותיו ורעיונותיו מסבו
השואה היא נקודת המפנה החשובה ביותר של תרבות המערב ומסמלת את שיא שפלותו של המין האנושי לעומת מקרים בודדים של שיאי חמלה אשר
ייצוגים של ניצולים השואה בתאטרון הישראלי זהים לחלוטין מבחינה כרונולוגית ומבחינה נושאית לניצולי השואה כפי שהם מוצגים בקולנוע. כך למשל- הסרט ‘הוא הלך בשדות’
תודעת השואה בקולנוע ובתרבות הישראלית שנות הארבעים והחמישים שני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל מאופיינים בתור ‘תקופת הדחיקה של השואה בתודעה
ניתן להגדיר את הספרות הישראלית כהמשכה של הספרות העברית המודרנית. במשך שנים העברית הייתה שפה מתה אשר שימשה למטרות קודש בלבד, מעט משוררים
המחזה טרטיף מאת מולייר נכתב בשלהי המאה ה17. במחזה מוצגת קומדיה נוקבת המבקרת בצורה בוטה את הממסד הדתי, המבקש להכות שורשים על חשבון החברה. הדמות