Browsing Category : דרמה ודרמטורגיה

משחקי הכס s07e06- הפרק שכתבו יוצרי הפאור ריינג’רס


הבטחתי לעצמי שלעולם לא אהיה עוד בלוגר שכותב על משחקי הכס. אאלץ להפר את הבטחתי כי יוצרי ‘משחקי הכס’ הפרו את ההבטחה שלהם כלפי, בתור צופה.    הפרק השישי של משחקי הכס בעונה השביעית הוא אחד מהשנויים במחלוקת בכל ההיסטוריה של התוכנית. מצד אחד- שעה ועשר דקות של מסעות ג’ון ברחבי ערבות הקרח שמעבר לחומה, מצד שני קרב עצום מימדים…

להמשך קריאה »

שורה וסאיט- HBO בטורקית (וזה מדהים!).


  לפני שלוש שנים נתקלתי באינטרנט בסדנת כתיבה יוצרת שדיברה, בין היתר, על העליה המטאורית של הטלוויזיה הטורקית. בין היתר דובר על אחת הסדרות המאופיינות בכתיבה מצוינת- אזל. הסדרה הונגשה באינטרנט חינם על ידי המפיקים (עם כתוביות לאנגלית). התוודעתי לסופרנוס ו-‘הרוזן ממונה כריסטו’ אשר הפכו לעונג טלוויזיוני, כפי שרק סדרות מופת גדולות יכולות להסב. בהמשך הדרך גיליתי כי הסדרה לא…

להמשך קריאה »

כמו טרגדיה יוונית- מותו של אמיר פרישר גוטמן ו-‘המדבר של הממשי’


  הטרגדיה של אמיר פרישר גוטמן לא שוככת. עשרים וארבע שעות לאחר היוודע דבר מותו והפיד שלי בפייסבוק מלא בפוסטים אודותיו. אתרי החדשות עמוסים בסיכומים של נקודות שונות בקריירה שלו ובסיפור הסרטן שלא היה. האבל על מותו של אמיר פרישר גוטמן מלווה בתחושת אגרוף בבטן, לאו דווקא בגלל שהיה כוכב גדול, אלא בגלל הסיפור שחושף בפנינו מציאות שבה אנחנו לא…

להמשך קריאה »

גרגויל מאת אנדרו דיווידסון- הספר שעשה לי פוייקה במעיים


  במשך שלושה ימים התהפכתי על משכבי, עם חום וסחרחורות. הנחתי שמדובר בשפעת המזגנים הידועה לשמצה, או לחלופין התפרצות חצבת בקו 16. הסיבה השלישית נשמעת לי ההגיונית ביותר- הספר גרגויל מאת אנדרו דיווידסון. הספר ‘גרגויל’ משך את תשומת ליבי בעיקר בגלל הכריכה האחורית שלו- קשר רומנטי פסיכוטי בין שני אנשים שאחד מהם הוא שחקן פורנו והשניה היא פסלת מטורללת שמאמינה…

להמשך קריאה »

רוכלי האהבות- הומואירוטיקה אפגנית וחרפושטק אחד קטן.


    הדיון בעקבות החלטת המדינה לאסור על זוגות חד מיניים לאמץ ילדים מעלה זעם רב בקרב רחבי הציבור. הדיון מחזיר אותי לספר שקראתי לא מזמן בשם ‘רוכלי האהבות’ של יוסי אבני-לוי, ספר שהוא על ידידות עמוקה בין גבר מבוגר לבין בנו התינוק בן החודש. יוסי אבני-לוי, הוא אחד היוצרים הקווירים הבולטים בישראל. עד כה ספריו- ‘איש ללא צל’, גן…

להמשך קריאה »

שלום לקנאים, להתראות לתמימים- סיקור הספר תעשיית השקרים מאת העיתונאי והמשפטן בן-דרור ימיני


כותרת הספר ‘תעשיית השקרים’ יצרה לי אנטגוניזם מושרש. האיזכור ‘ימין’ בהקשר פוליטי מעורר אצלי הרמת גבה, גם אם מדובר בשם משפחה. גם השם הפרטי ‘בן דרור’ נשמע כמו תנועת נוער חרד”לניקית. למרות הרתיעה שמקורה בבורות האנושית שאני לוקה בה, התחלתי לקרוא את הספר ומצאתי כמה שורות מעניינות לעומת מספר גדול יותר של פרקים רפטטיבים. הספר ‘תעשיית השקרים’ מבקש להציג את הביקורות הארסיות…

להמשך קריאה »

אבו אל בנאת ביבשת השחורה- ‘תורת עץ הרעל’


 אפריקה ותיאולוגיה הם שני תחומים שמביאים לי אושר עילאי. הספר  ‘תורת עץ הרעל’ מאת ברברה קינגסולבר  הפך את שני הנושאים האלו למרתקים אף יותר כשארבע בנות אמריקאיות מספרות על חייהן בין פטיש המלריה לסדן הצלב.   ‘תורת עץ הרעל’ יצא בעבר בהוצאת ‘הד ארצי’ ולאחרונה זכה להוצאה מחודשת תחת כריכה חדשה. הספר עוסק במטיף בפטיסטי אשר עובר עם משפחתו לקונגו…

להמשך קריאה »

ארבע מחשבות בעקבות פרק מכונן של ‘גיקונומי’- הראיון עם ד”ר עמנואל לוטם


ראם שרמן ודורון ניר מגישי הפודקאסט המצויין ‘גיקונומי’ קיימו ראיון בן שעתיים עם המתרגם עמנואל לוטם על עבודותיו בתחום תרגום ספרי מדע בדיוני ופנטזיה. מבלי להבחין בכך- הראיון התגלה כאוצר בלום לחובבי הז’אנר (ולא רק!). הראיון העלה לי ארבע מחשבות מעניינות בנושא:   האזינו לפרק בקישור המצורף עברית היא שם המשחק-  המחשבה הראשונה שעלתה לי  כשהאזנתי לראיון עם עמנואל לוטם…

להמשך קריאה »

הספר העצוב ביותר שאי פעם קראתי- ‘כל הזלמן בשושי’.


  יותר מ-‘דיוויד קופרפילד’ של דיקנס, יותר מ-‘אני אתגבר’ של דבורה עומר, יותר מ’ג’יין אייר’ של שרלוטה ברונטה- ‘כל הזלמן בשושי’ הוא הספר העצוב ביותר שאי פעם קראתי. בניגוד לספרים האחרונים שמניתי- לא מדובר בספרות גדולה, להיפך. הכתיבה ממוצעת, התיאורים מוגזמים, ההשתפכות עולה על האיפוק והתוכחה והזעם מעפילות על האינטימות שסיפר כזה מצריך. עם זאת הספר עצוב כל כך כי…

להמשך קריאה »

אבליג על קנאותי לעמוס עוז ואבקר את- ‘שלום לקנאים’ לעמוס עוז.


עמוס עוז הוא סמל קונצנזוס. את תעודת ההוקרה למעמדו קיבל מהעיתונאי וחוקר הספרות יגאל שוורץ שכתב עליו את ספר הביקורת ‘זמר נוגה של עמוס עוז – פולחן הסופר ודת המדינה’. ספר המבקש לחקור חקירת שתי וערב את הצלחתו של עוז ואת הפיכתו לאהוד כל כך. כאשר אני מבקש לבקר את עוז אני מרגיש כמו תלמיד המבקש לבקר ולהסתייג מהמורה שלו…

להמשך קריאה »