Browsing Category : סיפורים ובלוג אישי

ישראל של 2017 ומות החמלה.


בעקבות הפוסט שפרסמתי בשבוע שעבר  השבוע- ‘מדינת ישראל הרגה את הפטריוטיות שלי’, ידיד שלי פנה  וביקש שאוסיף את הסיפור שלו בשם בדוי. אקרא לו איתי, ובקרוב תבינו למה הוא לא רוצה להיחשף. איתי סטאז’ר לרפואה, למד באוניברסיטת תל אביב ובעבר גר בדירה של ארבעה שותפים. השותפים של איתי למדו במסלול לרפואה לפני חמש שנים, כל אחד למד בשנה אחרת ובערבים…

להמשך קריאה »

דירוג עשר הנקודות החמות ביותר של אירוויזיון 2017


  את חצאי הגמר לאירוויזיון 2017 סיקרתי בחלק א’ ובחלק ב’ של הפודקאסט שלי ‘עושים רוח’. כעת אגש לסיקור של האירוח עצמו.   פינקוושינג זו נקודת פתיחה: אוקראינה לקחה את האירוויזיון בתור הזדמנות להראות לאירופה- ‘אנחנו חלק מכם’.  הדרך האלגנטית של האוקראינים לתקוע יתד בלב ההגמוניה האירופאית היא בעזרתם של הגייז כמובן. וורקה סרדוצ’קה הסתובבה ברחבי קייב והראתה לכל מצביעי…

להמשך קריאה »

בגידתו של התלם


בגליון החג של פסח פרופ’ יובל נח הררי חזה את הולדתו של ה-‘על אדם’ אשר יהפוך  את ההומו ספיאנס למין מיותר. לצערי הרב יובל נח הררי טעה הפעם. ‘אדם העל’ קיים כבר היום. אבל אשאיר אתכם במתח עד לסוף הפוסט. הסיפור מתחיל  לפני עשר שנים כשעמדתי בפני האודישן שלי לבתי הספר למשחק. באחד ערביי חודש מאי הלכתי להצגה בקאמרי. בכניסה…

להמשך קריאה »

הדבר הקטנטן הבא


הסיפור הבא כל כך קטן ואיזוטרי אבל כל כך חשוב ומהותי עבורי: ביום חמישי האחרון עמדתי לצאת מהבית לדואר במטרה לסיים את ענייני מהר ולחזור לכבוד נקיונות הפסח. כשעמדתי לצאת מהבית גילי שאוזניית הבלוטוס’ שלי ריקה מסוללה. { בשלב זה של הסיפור אצטרך להדגיש שני פרטים עיקריים למי שזה עתה החל לעקוב אחרי הבלוג שלי: א. כל זמן שאני נמצא…

להמשך קריאה »

אהבתו של מפיבשת


מפיבשת החתול המדהים שלי יודע להביע אהבה בהמון דרכים: לפעמים הוא מביא לי זיקיות מתות למיטה ועל פניו מבט של- ‘אתה צריך קצת חלבונים’. בבקרים הוא מעיר אותי, וקורא לי לישון בלילה, הוא  משתעשע איתי כשאני יושב ושותה את הקפה של הבוקר כאשר הוא מסתובב על הגב ימינה ושמאלה מפנה לי את הבטן שלו לליטוף ומתחכך בקרבי (נו טוב, לפעמי…

להמשך קריאה »

סיפורה של הכלבה זאבה


הגעתי לעיר הנופש ‘סן מרטין דה לוס אנדס’ הישר מעיר הגלידות השוויצרית-ארגנטינאית ברילוצ’ה. לא ארחיב בדיבור על העיר הקדושה כל כך לשביל החומוס הישראלי. רק אספר שהעיר התפרסמה בזכות גלידה מצוינת ואיכותית, אך במהרה נפוצו לכל עבר רמאי גלידריות עם כדורים של שומן קפוא בטעם שוקו-בוץ. בהמשך מברילוצ’ה, הגעתי לעיר סן מרטין הפסטורלית, זו שמספרים עליה שבמבי נכתב בהשראתה. זו…

להמשך קריאה »

כשאני פורים אני לא שמח


זמן חשבון הנפש השנתי שלי מתעורר כל שנה מחדש בפורים. תצבירי מחשבות מתעוררות  כל אימת שהרחובות של תל אביב גועשים. כעת אני מנסה לכתוב את מה שהתודעה מסרבת לעבד.     אווירת המסיבה לכשעצמה בתל אביב גורמת לי  לתושת כבס.  כששואלים אותי האם אני מתכוון להצטרף לכיכר המדינה או למסיבות הרחוב למיניהן אני חוזר על אותו תירוץ תמידי:  “מבחינתי פורים…

להמשך קריאה »

יום האישה ומצעד הגאווה- שני צדדים של אותו מטבע או ארנק מהמם שתואם לחגורה שבמבצע?


  היום הגיעה לעבודה שלי מניקוריסטית במטרה לפנק את בנות המקום לרגל יום האישה. זו היתה מחווה נעימה מאד: שוקולדים ופרחים והוקרה לנשים על עצם היותן נשים. במחשבה שניה הנחתי שזה ניסיון נוסף של התרבות הרוסית להנחיל לישראל משהו משלהם: כמו הסליבסטר הרוסי, נובי-גוד, שלא צלח במידה מלאה. כעת יום האישה מנסה להיתפש בתור המימונה ממוסקבה.    לעניינו- המחשבה על…

להמשך קריאה »

אלבניה ובוסניה אלו שתי מדינות שרק בשנים האחרונות נפתחות לתייר הישראלי.


במבט ראשון וחטוף נדמה שהמשותף לשתי המדינות הוא דבר היותן שתי המדינות המוסלמיות היחידות באירופה עד כה (קוסובו עוד לא מוכרת ממש כמדינה וטורקיה היא לא ממש אירופה). למעשה הקשר בין שתי המדינות הוא הרבה יותר מאשר אותו מעמד שטחי של אפיון דתי אלא קשר עמוק הרבה יותר- אלבניה ובוסניה הן שתי מדינות עלובות ועניות בדרום מרכז אירופה שמייצגות יותר…

להמשך קריאה »

משבר מדעי הרוח- הון רוחני עובר ושווא


רבות נכתב על משבר הרוח. אבל המשבר הזה הוא כנראה המשבר העמוק ביותר שיכל לפקוד את החיים המקצועיים העתידיים שלי. לא. אני לא רואה את עצמי פרופסור לספרות בפוטנציה, אני לא בטוח שהייתי רוצה להיות לו ניתנה לי ההזדמנות. פעם הדבר נראה לי כמו קריירה צדדית שתוכל לתחזק את חיי התאטרון העתיידים שלי שלא פותחו דיים וכעת הם במצב של…

להמשך קריאה »