Browsing Category : סיפורים ובלוג אישי

בחייך פוצ’ו!- ביקורת על הספר ‘בחיי-קורות חייו של צבר מצוי’.


  הספר” בחיי -קורות חייו של צבר מצוי” מאת פוצ’ו הוא כרך מילואים ומפתחות לכל כתביו של יוצר הפיליטונים והצ’יזבטיים של האדם שעדיין לא יודע שפירקו את הפלמ”ח.   כשהיתי בבית הספר היסודי לימדנו פעם בשבוע בספריה. היתה לנו מורה, שלא אזכיר את שמה, בעלת מוסר כפול ומשולש בכל הקשור לספרות וילדים. בין היתר אותה המורה דאגה להגביל את מספרי…

להמשך קריאה »

הספר ‘קולו של ארצ’ר’ הוא ללא ספק נקודה ארכימדית בחיי הקריאה שלי, לאו דווקא בשל הספר עצמו.


  לפני שבוע נתקלתי בהמלצה אינטרנטית של הסופרת ואשת הרשת מאירה ברנע-גולדברג (יוצרת סדרת כארמל המטריפה). בפוסט מרוגש במיוחד המליצה על הספר ‘ קולו של ארצ’ר’ מאת מיה שרידן. בבדיקה מיידית שערכתי באתר הספריה לבעלי לקויות קריאה (הספריה המספקת לי ספרי אודיו אשר רק בהם אני מסוגל להתרכז) התגלה כי הספר טרם הוקלט. בבדיקה נוספת התברר שהספר זה עתה יצא…

להמשך קריאה »

“דיברנו על קידום, לא על העלאה בשכר”- כשהעבודה הופכת להתנדבות.


“צריך להתחיל מאיפשהו” זה המשפט הקבוע שאומרים לי חברים ובני משפחה כשאני מתלונן על ההתחלות הקשות בעבודות חדשות.  אף פעם לא כיף להיות הבחור החדש. תמיד לוקח זמן להתרגל לסביבת העבודה, למשימות שנראות לפעמים משונות ולבוסים מוכי הקפריזות.   עד כה לא הזדמנו לי הרבה הזדמנויות לאחד בין ה- “דיי ג’וב”  לבין דברים שנועדתי לעשות. דברים שכוללים במות, מיקרופונים ואת…

להמשך קריאה »

ישראל של 2017 ומות החמלה.


בעקבות הפוסט שפרסמתי בשבוע שעבר  השבוע- ‘מדינת ישראל הרגה את הפטריוטיות שלי’, ידיד שלי פנה  וביקש שאוסיף את הסיפור שלו בשם בדוי. אקרא לו איתי, ובקרוב תבינו למה הוא לא רוצה להיחשף. איתי סטאז’ר לרפואה, למד באוניברסיטת תל אביב ובעבר גר בדירה של ארבעה שותפים. השותפים של איתי למדו במסלול לרפואה לפני חמש שנים, כל אחד למד בשנה אחרת ובערבים…

להמשך קריאה »

דירוג עשר הנקודות החמות ביותר של אירוויזיון 2017


  את חצאי הגמר לאירוויזיון 2017 סיקרתי בחלק א’ ובחלק ב’ של הפודקאסט שלי ‘עושים רוח’. כעת אגש לסיקור של האירוח עצמו.   פינקוושינג זו נקודת פתיחה: אוקראינה לקחה את האירוויזיון בתור הזדמנות להראות לאירופה- ‘אנחנו חלק מכם’.  הדרך האלגנטית של האוקראינים לתקוע יתד בלב ההגמוניה האירופאית היא בעזרתם של הגייז כמובן. וורקה סרדוצ’קה הסתובבה ברחבי קייב והראתה לכל מצביעי…

להמשך קריאה »

בגידתו של התלם


בגליון החג של פסח פרופ’ יובל נח הררי חזה את הולדתו של ה-‘על אדם’ אשר יהפוך  את ההומו ספיאנס למין מיותר. לצערי הרב יובל נח הררי טעה הפעם. ‘אדם העל’ קיים כבר היום. אבל אשאיר אתכם במתח עד לסוף הפוסט. הסיפור מתחיל  לפני עשר שנים כשעמדתי בפני האודישן שלי לבתי הספר למשחק. באחד ערביי חודש מאי הלכתי להצגה בקאמרי. בכניסה…

להמשך קריאה »

הדבר הקטנטן הבא


הסיפור הבא כל כך קטן ואיזוטרי אבל כל כך חשוב ומהותי עבורי: ביום חמישי האחרון עמדתי לצאת מהבית לדואר במטרה לסיים את ענייני מהר ולחזור לכבוד נקיונות הפסח. כשעמדתי לצאת מהבית גילי שאוזניית הבלוטוס’ שלי ריקה מסוללה. { בשלב זה של הסיפור אצטרך להדגיש שני פרטים עיקריים למי שזה עתה החל לעקוב אחרי הבלוג שלי: א. כל זמן שאני נמצא…

להמשך קריאה »

אהבתו של מפיבשת


מפיבשת החתול המדהים שלי יודע להביע אהבה בהמון דרכים: לפעמים הוא מביא לי זיקיות מתות למיטה ועל פניו מבט של- ‘אתה צריך קצת חלבונים’. בבקרים הוא מעיר אותי, וקורא לי לישון בלילה, הוא  משתעשע איתי כשאני יושב ושותה את הקפה של הבוקר כאשר הוא מסתובב על הגב ימינה ושמאלה מפנה לי את הבטן שלו לליטוף ומתחכך בקרבי (נו טוב, לפעמי…

להמשך קריאה »

סיפורה של הכלבה זאבה


הגעתי לעיר הנופש ‘סן מרטין דה לוס אנדס’ הישר מעיר הגלידות השוויצרית-ארגנטינאית ברילוצ’ה. לא ארחיב בדיבור על העיר הקדושה כל כך לשביל החומוס הישראלי. רק אספר שהעיר התפרסמה בזכות גלידה מצוינת ואיכותית, אך במהרה נפוצו לכל עבר רמאי גלידריות עם כדורים של שומן קפוא בטעם שוקו-בוץ. בהמשך מברילוצ’ה, הגעתי לעיר סן מרטין הפסטורלית, זו שמספרים עליה שבמבי נכתב בהשראתה. זו…

להמשך קריאה »

כשאני פורים אני לא שמח


זמן חשבון הנפש השנתי שלי מתעורר כל שנה מחדש בפורים. תצבירי מחשבות מתעוררות  כל אימת שהרחובות של תל אביב גועשים. כעת אני מנסה לכתוב את מה שהתודעה מסרבת לעבד.     אווירת המסיבה לכשעצמה בתל אביב גורמת לי  לתושת כבס.  כששואלים אותי האם אני מתכוון להצטרף לכיכר המדינה או למסיבות הרחוב למיניהן אני חוזר על אותו תירוץ תמידי:  “מבחינתי פורים…

להמשך קריאה »