Browsing Category : בגלל שאין מחר- דור ה-Y מסיר את הכפפות

הישראלי הנצחי- יותר נזק מתועלת


הספר ‘הישראלי הנצחי’ מאת ניסן שור מאד קסם לי לפני שניגשתי לקרוא אותו. כבן דור Y פריבילג נטול עתיד במדינת ישראל שמחתי מאד שנכתב ספר אשר מדבר עלינו. ילידי שנות השמונים נטולי העתיד וחסרי התקווה. (הספר הקודם שניסה לדבר על דור ה-Y “כל הימים נולדו שווים” מאת יוני ויצמן קיבל ביקורות שליליות בעיקר בשל חוסר הבשלות הספרותית.) הספר ‘הישראלי הנצחי’…

להמשך קריאה »

‘בנות’. הסדרה שקראה לדור בשמו


לפני שנה בערך ניסיתי לצפות ב-‘בנות’ בפעם הראשונה. לא שרדתי אפילו פרק אחד. הסדרה נראתה לי מאוסה ומטופשת. הדמויות היו נרקיסיסטיות מדי והעלילה לא התקדמה לשום כיוון. עם זאת, לפני ארבעה חודשים נתתי הזדמנות נוספת אחרי מספר המלצות שחייבו אותי לצפות בה שוב. הובהר לי שאני לא אמור לחפש אחר עלילה או דמויות מורכבות. כשנרגעתי מהחיפוש אחר ‘סדרת טלוויזה’ מצאתי…

להמשך קריאה »

מה קרה לילד שדיבר עם כוכבים?- באה היועצת ונתנה לו רטלין


 טענה רווחת באשר לדור הY מדברת על הציניות, המרירות והמלנוכליה השורה בקרב האנשים הצעירים.  בספר ‘כאילו אין מחר’ של בני הזוג ד”ר תמר ופרופ’ עוז אלמוג מושג- ה’ציניות’ מקבל תשומת לב נרחבת.   כיצד הפכו ילדי השמנת של חברת השפע לחברה המרירה שבה אנחנו נתונים כיום?. בשנת 2012 שודרה הסדרה המופלאה ‘אופוריה’ בהפקת ‘הוט’ אשר עסקה בבני נוער הצורכים סמים בכמויות…

להמשך קריאה »

אותו הטקסט, ההצגה אחרת לגמרי- ‘קרום’ של הקאמרי שובר שיאים


לאחר שנה של נבצרות החלטתי לשוב לצפות בתאטרון. הסתכנתי בכך שבחרתי דווקא את ההצגה ‘קרום’ שכתב חנוך לוין. במחזה הזה השתתפתי לפני כמה שנים במסגרת לימודי תאטרון. הכרתי, ואני עדיין מכיר את כולו בעל פה, האמנתי כי המחזה ישעמם אותי שכן הטקסט של חנוך לוין מושלם כפי שהוא ואין סיכוי שעיבוד או בימוי שונים יוכלו לשפוך או שטרם נשפך. שנת…

להמשך קריאה »

מספסל של אסלות עד לפייסבוק- תולדות הפרטיות


  ברגעים אלו ממש גוגל צורב בזכרונו את רגע הכניסה שלכם לפודקאסט שלי. הGPS המובנה בטלפון או במחשב שלכם ידע איפה האזנתם לפרק ובאיזו שעה. אם אתם אוכלים עכשיו במסעדה, אף אחד לא יתהה אם תצלמו את המנה ותשתפו בפייסבוק. מתי התחלנו להתעניין בפרטיות ורצינו לשמור עליה?,כיצד המושג ‘פרטיות’ לבש ופשט צורות במשך ההיסטוריה? מה הקשר בין חולצה של לה-קוסט…

להמשך קריאה »

אם תשאל האם אתה מאושר כבר לא תהיה מאושר: על חשיבה שלילית ואושר – חלק ב’.


          בפרק הקודם בחנתי את ההיסטוריה של החשיבה השלילית, בין הוגים שונים ותפישות שונות. בחנתי האם ניתן לקוות לכך שיהיה טוב אבל להיערך לכל תרחיש אפשרי.    בפרק הקרוב אמשיך בסקירה הפילוסופית  וההיסטורית של חשיבה שלילית ואושר: כיצד ברוקר בבורסה החליט לוותר על החלום הגדול דקות לפני שנגע בו (ובעצם כך הציל את חייו), מדוע פסימיסטים…

להמשך קריאה »

הצדק עם הפולניות- כיצד חשיבה חיובית מאמללת אותנו?- חלק א’- עושים רוח


15    “אם רוצים ממש חזק ומאמינים בכל הלב זה מתגשם”- כך מלמדת כל תוכנית ילדים ממוצעת החל מאמצע שנות השמונים. בפועל החיים מבעסים, לכולם יש צרות ותלונות, רק אחד ממיליון אנשים פותח סטארט אפ קטן במרתף והופך לביל גייטס הבא, אנשים ספורים שהגיעו להוליווד עם עשרה דולר בכיס הצליחו לזכות באוסקר. למה אנשים ממשיכים להאמין בסוף הוליוודי למרות הסבל…

להמשך קריאה »

מהפכת ההשכלה- רועי יוזביץ’: הספר שיסביר לכם כיצד תוכלו ללמוד את מה שתמיד רציתם לדעת מבלי לשלם סכום של חמש ספרות לאוניברסיטה


  בעבר הצהרתי באחד הפוסטים שלי על כך שאני משתומם על כך שבמסגרת לימודי התואר השני שלי במידענות אני נדרש לכתוב תזה המתבססת על שיקולים מתמטיים ותצוגות סטטיסטיות. ניסוחי שאלות בסגנון של ‘מ-1 עד 10 מה המוטיבציה שלך להאזין לספרים מוקלטים’ או ‘דרג בין 1 ל-10 עד כמה אתה מסכים עם הטענה שצריך להכניס ספרים מוקלטים לתוכנית הלימודים’. בשלושים שנותי…

להמשך קריאה »

“דיברנו על קידום, לא על העלאה בשכר”- כשהעבודה הופכת להתנדבות.


“צריך להתחיל מאיפשהו” זה המשפט הקבוע שאומרים לי חברים ובני משפחה כשאני מתלונן על ההתחלות הקשות בעבודות חדשות.  אף פעם לא כיף להיות הבחור החדש. תמיד לוקח זמן להתרגל לסביבת העבודה, למשימות שנראות לפעמים משונות ולבוסים מוכי הקפריזות.   עד כה לא הזדמנו לי הרבה הזדמנויות לאחד בין ה- “דיי ג’וב”  לבין דברים שנועדתי לעשות. דברים שכוללים במות, מיקרופונים ואת…

להמשך קריאה »

עיריית תל אביב נגד רוכבי האופניים


כחניך למופת של חוגי סיירות, נוער מרץ, ו-‘נוער שוחר אקולוגיה’- החלטתי לוותר על שירותיו של השטן הקטן, הכלי הביתי להפצת גז חממה- מכונית. גזרות השמד נגד האלטרנטיבה הירוקה שיצאו השבוע גרמו לי להגיע למספר מסקנות מצערות. כבר עשר שנים שאני מסתפק  בזוג אופניים ותחבורה ציבורית, למרות שאני לומד בבר אילן, עובד ברמת החייל, ובעבר עבדתי גם בחולון. לבר אילן אני…

להמשך קריאה »