הסדרה ‘הרצח של ורסאצ’ה’ היא חלק מסדרת האנתולוגיה האמריקאית Crime Story של FX , ההתנקשות בג’יאני ורסאצ’ה ממשיכה את הסדרה הקודמת, העם נגד ‘או ג’יי סימפסון, הפעם מדובר בסיפורו הקודר של אנדרו קונאן, רוצח סדרתי שרצח מספר גברים אמריקאים לפני שהתאבד. טרם מותו הספיק לרצוח מעצב האופנה המפורסם ג’אני ורסאצ’ה מחוץ לביתו של מיאמי ביץ ‘בשנת 1997.
בניגוד לסיפור של סימפסון, עתיק המקורות, הסיפור של אנדרו קונאן מינורי מאד, וכמעט לא ניתן היה לאתר פרטים לגביו. מפיק הסדרה בריאן מרפי והסופר האנגלי טום רוב סמית הרחיבו את הירעה תוך הצבת פשעיו של קוננאן ומורשתו של ורסצ’ה בהקשר תרבותי מופשט יותר. הסדרה מנסה להבין להבין מה הרצח הזה, והרציחות האחרות של קוננן עשויות להיות משמעות במובן גדול יותר – אם הם מתכוונים בכלל למשהו. מה שמתגלה בסופו של דבר כי מדובר ברוצח שפעל באופן לא סדיר, ולא מחושב. אדם שהרבה לחלום והחלומות טרפו אותו.
הסדרה ‘הרצח של ורסאצ’ה מציגה את אנדרו קונאן בתור אדם שהפך את החלום האמריקאי לנוירוזה.
אנדרו גדל לאב שפינק אותו ושיבח אותו על כל דבר שהשיג. ללא קשר להשיג הממשי. גם ציון ארבעים זכה להערכה. אנדרו הבין שהוא נועד לגדולות מבלי לבסס אף סיבה אחת שתזכה אותו בגדולה.
במהלך הסדרה אני לא זוכר אפילו פעם אחת שהציג או ניסה לקדם כישרון.
הייתי יכול להבין את הרצון להיות כוכב כלומניק בעת ובעונה אחת, אבל הריאליטי לא הומצא עדיין, ואילו הומצא- אנדרו בוודאי היה הופך לכוכב, מכיוון שסוג כזה של אנשים המלאים בעצמם- הם הכוכבים של המאה העשרים ואחת.
עם זאת, החלומות של קונאן ואביו נשמעים מופרכים ואידיוטיים. אבל הסיבה לכך היא בכלומניקיות שלהם. בכישלון לזכות בנתח בחלום האמריקאי. אילו היו מתעשרים, והיו נושאים את אותם טקסטים בדיוק, הם היו נשמעים כמו סיפורי הצלחה.
כנראה, שהשבר של החלום האמריקאי הוא בכך שכל אדם נחשב מגלומן עד שלא מוכח אחרת.
הערה אחרונה לגבי הליהוק של דארן כריס והסיפור האיזוטרי שנבחר לעונה. הבמאי והיוצר בראיין מרפי תפקיד לגבר צעיר ועדין ממוצא חצי פיליפיני. את התפקיד דארן כריס שבמקרה גם שיחק בסדרה הקודמת של מרפי- גלי. התפקיד של אנדרו קונאן נתפר למידותיו של דארן באופן שגורם לי לתהות האם מדובר בסדרה שנכתבה עבור שחקן, ואם כן- הרווח כולו שלנו.
