מטילדה

פרק א’- פיילוט.

הסכת בחרוזים מאת: מור דיי–חנני

בעקבות רואל דאל.

יעוץ אומנותי: זיו זוהר מאיר

@ הזכויות על העיבוד שמורות למור דיי–חנני

[email protected]

תמונה 1

מספר:

שלום וברוכים הבאים ל-‘היה היה כאן’.

זה הוא הסיפור על מטילדה, שאוהבת ספרים,

ו..כן, אני יודע שזה לא מקובל,

אבל כדאי לכם להקשיב לסיפור עליה שכתב רואל דאל.

וכדי שתלמדו קצת על עולמה,

אבא שלה התנדב לתת הקדמה.

מר ראש-כרובסקי:

(לקהל)

מה זו הדבר  הזו? למה כולם שותקים כמו קרפיונים?

אתם בטח מתרכזים במשחק ההוא שאוספים בו פוקימונים

בשביל מה הגעתם? מה?! באתם לשמוע הסכת?!

אתם השתגעתם? לצרוך תרבות?

מה אתם חנונים שאוהבים שיעור לשון וספרות?.

אין לכם מה לעשות כאן. לא תקבלו ציון ולא תעודה,

אין פה משקפי תלת מימד וגם לא וויפי, תודה!

אתם עוד כאן? לכו לקניון לקנות בגדים ולאכול גלידה!

אחרת תסיימו כמו הבת הגועלית שלי מטילדה!

הבת שלי. מה שרציתי, יצא לי הפוך,

זה לא יאמן איך שנכשלתי בחינוך!

אני רציתי בת שתהיה דוגמנית בפרסומת!,

תככב על שלטים בכל רחוב ובכל צומת!.

אבל הזמן עובר, ושום דבר לא מתממש,

ולדעתי מטילדה שלי עוד מעט תהיה בת שש!

ועוד לא הגיעה לטלוויזיה, לא כתבו עליה בעיתונים!

והכי גרוע! היא לא מפסיקה לקרוא ספרים לא מעניינים!

ילדה שלי בואי, תראי כמה כיפי,

לעשות ביחד עם אבא סלפי!

בואי שתינו נעשה פרצוף ברווז!

תראי שתצא תמונה ממש פגז?.

מטילדה, מספרים עלייך ברדיו, איזו מין התנהגות,

כדאי שתקשיבי,  תני לאבא להיות קצת מבסוט.

מספר:

מטילדה גרה באנגליה, יש לה שני הורים וא… שימו לב,

הם היו הכי רוצים שמטילדה שלהם תהיה סלב.

או שהם יהיו סלבס בעצמם, קוראים לזה שיגעון גדלות.

אז איזה מפיק יקבל לתוכנית ילדה גאונה?

מבחינתם היא לא צריכה ללמוד ולא צריכה תעודת בגרות,

היא צריכה לרקוד, לשיר ולבשל, להתמקד בכוכבות!

נשמע מעניין, אבל זה לא הכל!

היה צריך להזכיר להם שהגיע הזמן לתת לילדים לפעמים גם לאכול

גברת ראש-כרובסקי הייתה אומרת על זה:

בשביל מה אני צריכה לבשל בעצמי,

קחי לעצמך משהו מהמקפיא!

ומר ראש כרובסקי שהיה רואה את מטילדה במטבח,

בוודאי היה גוער בה ונאנח:

“נו… מה פרינססה מהאלפיון העליון!

תאכלי מול הטלוויזיה כמו בן אדם בסלון!”.

הסיפור שלנו מתחיל ערב אחד כשמר ראש כרובסקי חתם על  פרויקט מוצלח

בעבודה שלו בתור מנהל של מוסך.  

אדון ראש-כרובסקי  בדיוק קנה שני רכבים ממגרש הגרוטאות,

חיבר להם מנוע של אופנוע, וצבע את הדלתות!

הוא היה בטוח שישלמו לו פי מאה! והוא יתעשר!

ימכור ביוקר! ללא החזר!

כל מכסחת דשא אהפוך למכונית!!

והוא אפתח סוכנות רכב בין לאומית!

מטילדה אמרה לו שמה שהוא עושה זו רמאות!

ואי אפשר לחבר אופנוע ומכסחת דשא בחוט!

אביה הביט עליה בתדהמה על כך שהעז להתחצף

ואמר שאלו עסקים! יש כבש ויש נמר טורף!

ולפני שהיא הסבירה לו למה כבשים חיות בעדר,

הוא שלח אותה לעונש בחדר.

מטילדה לא הבינה איך אבא שלה  חושב שלהיות  ורמאי זו מלאכת קודש!

היא לא הבינה  למה היא  זו שצריכה לקבל כאן את העונש!

לדעתה, אם הרוצה להיות סוחר, שיעבוד קשה ויעמוד על המקח!

לפעמים הילדים צריכים ללמד את הגדולים איזה לקח!

ומי חלף בראשה רעיון,

היא לקחה דיו ירוקה שהייתה בסלון,

ומיד היא… זה קצת לא נעים ו… איך לומר….

היא עירבבה לו את הדיו בצבע לשיער.

סצינה שתיים!!

אדון ראש-כרובסקי:

סגרו את החלונות, שאף אחד לא לא יציץ!

מה אני אעשה! אני נראה כמו עציץ,!

תנו לי כובע! שמישהו ישיג לי פיאה!

הלקוחה בדרך! היא כבר מגיעה!

מספר:

לא היה לו זמן, למצוא איזה שקר,

בדיוק הגיעה קלגסה, שהיא מנהלת בית ספר.

קלגסה:

אשת חינוך כמוני לא באה לשחק משחקים!

שיער ירוק מופרע כזה לא מתאים לאיש עסקים!

בכל אופן, על פי החוק אני צריכה לספק הסעות לבית הספר שאני מנהלת,

אני צריכה אוטובוס אחד,הזול ביותר, לא צריך הגה, לא צריך דלת.

לא צריך רדיו, לא צריך גג, לא צריך מנוע,

אפשר לחבר למושב זוג פדלים- בכל זאת אוטובוס צריך גם לנסוע.

מספר:

לאדון ראש-כרובסקי הייתה בדיוק יש לי משאית עם כמה צירים חלודים

אפשר היה לדחוף בה שישים ילדים.

הם היו צריכים יכולים לשבת על ארגזים בלי חגורה,.

עם שקית נילון נסגור את החור בתקרה.

בובה של אוטו! ממש מטוס סילון,

היה חסר לו רק הגה אבל אפשר להדביק לו כידון!

מטילדה אמרה לו שזה זה לא דיל עם איטלקים, ולא סתם מכונית ישנה!

להרכיב ככה אוטובוס שמסיע ילדים זו ממש סכנה!

 קלגסה השיבה מיד שאם ככה  צובע את השיער,

 וככה הבת שלו מדברת

אולי כדאי שתלך לסוכנות אחרת!

אבל היא הביטה במטילדה,

והבינה שלילדות כמוה צריך לשים גבול!

בבית הספר שלה. יש לילדות כמוה מסלול!!

ההורים נזכרו, שכבר קיבלו בערך עשר-

הזמנות מהעירייה לרשום את מטילדה לבית ספר.

ואם אפשר להזכיר כדרך אגב,

את אחיה הם שלחו לכיתה א’, כשהיה צריך כבר ללכת לכיתה ו’!

וגברת ראש-כרובסקי אמרה לה שאם היא

 כזו מנהלת אידיאלית!

ותבטיח להפוך את מטילדה לנורמלית!

תקבלי את האוטובוס מתנה- עליהם

אבל שזה יהיה סוד, שישאר בינהם.

בית הספר

כעבור חודשיים בבית הספר נאות יגונים,

התחילו בכיתה א’ את שנת הלימודים.

המורה נוגט, כתבה ‘שלום’ על הלוח,

ושאלה מי רוצה לקרוא, וילד אחד השיב- ‘תפוח’

היא ביקשה שיסתכלו על האותיות, בלי חשש, בלי היסוס

ומטילדה הצביעה ואמרה- ‘כתוב שלום’  באותיות דפוס.

המורה התפלאה, והראתה לה ספר, שמטילדה זיהתה ‘הקוסם מארץ עוץ’.

היא שאלה מאין למדה קרוא וכתוב?

ומטילדה השיבה שישה לה מנוי בספריה בקצה הרחוב.

­­היא הציעה לה לסיים בינת יים את  שיעורי לאותו היום

אבל מטילדה סיימה אותם בבית ולכן יש לקרוא את ‘מלחמה ושלום’.

לאחר השיעור היא הלכה למנהלת לשאול על התלמידה

קלגסה זעמה שזה רק היום הראשון! מה כבר הבעיה!

היא ידעה שהיא  לא יכולה להיות מחנכת!

רכה כמו חמאה,  ולא יודעת איך להיות לביאה נושכת!

העלמה נוגט אמרה לה שיש לה ילדה מחוננת בכיתה

והמנהלת השיבה:

קלגסה:

אין כזה דבר! זה נוגד את השיטה!

בבית הספר שלה לא יקראו ספרים,

עד שהיא תחנך אותם למשמעת ללא משוא פנים!

אם ילדה אומרת לך שהיא יודעת,

היא בעצם או מרת-‘אין לי משמעת’

מול קיסרית חינוך כמוני את צריכה לכרוע ברך!

בחינוך אין’ כמעט ‘, אין ‘תכף’, אין ‘בערך’.

לילדים כאלה אף פעם! לעולם! אסור לנו להתרגל!

ואני יודעת כי הייתי אלופת בריטניה בהדיפת כדור ברזל!

ועם חינוך ילדים זה אותו העיקרון

 צריך יד חזקה, כדי להיות מקום ראשון

אולי לא הבנת, אבל כאן בבית הספר נאות יגונים,

אני אנהיג שיטת חינוך מהפכנית- שיטה של גאונים

כולם ידברו על המנהלת המעולה

שהיתה אלופה אולימפית, וגם אשת חינוך דגולה!

אבל עד שאגיע לארץ המובטחת אדאג שלילדים לא תהיה ממני נחת!

אנחיל שיטה שתפעל גם בקור גם בשרב,

שיטה של ארבעה חלקים- שלב אחר שלב:

אחת–

משמעת זה דבר   שחשוב מאד לדרוש,

צריך להעיף לילד את השטויות מהראש,

אם הוא מתמרד ולא מוכן לשתוק,

כמו כדור ברזל יש להעיף אותו רחוק

שתיים–

אין ילדים תמימים,

אין ילדים חפים מפשע

 תמצאי את מי להאשים.

גם אם הם נראים חסרי כל ישע.

שלוש:

אם ילד מצא לעצמו מין תעלול

, והחליט  שהוא רוצה לחצות את הגבול,

תני לו לאכול את הדיסה שהוא בישל,

עד שיבין לבד שהוא פישל.

ארבע–

אם את תלמידייך עוד לא הצלחת לשבור,

 ואת מרגישה ששו ם דבר כבר לא יעזור

סימן שזה הזמן לשלוף את נשק יום הדין,

יום כיף במרתף עם רקסי התנין!

את השיטה שלי כולם ירצו ליישם!

ובזכותה סוף-סוף אני  אתפרסם!

למחרת, קלגסה ראתה את מטילדה? זו את? הילדה ה’חכמה’?

שחושבת שהיא יכולה לקרוא בעצמה?

מספר:

מטילדה הציעה שלא תכעס מול הילדים,

ואם יש בעיה, שישבו באיזה חדר,

כי בדיוק ישבה ליד מטילדה החברה הטובה שלה לבנדר,

הן ניסו להרכיב מסדין ישן ערסל,

וחלקו בינהן טבעות בצל.

לבדנר פחדה מהמנהלת, ולכן הציעה לה תות גינה,

המנהלת מעכה את התות ואמרה לה.

קלגסה:

“דרך אגב- הצמות?- פעם אחרונה!”

(הילדים מתגודדים סביבה).

לבנדר השיבה שאמא שלה אומרת שככה היא נראית שובבה

וקלגסה השיבה:

את נראית כמו סוס עם שני זנבות, שנתקע באורווה.

אבל עכשיו, ילדה בלי משמעת חסל סדר פטפטת!

תקשיבו כולם- אני מצטטת

(מתרגזת וקוראת-)

“חוק מספר אחת- משמעת זה דבר שחשוב מאד לדרוש,

צריך להעיף  לילד את השטויות מהראש,

אם צוציק מתמרד ולא מוכן לשתוק,

כמו כדור ברזל יש להעיף אותו רחוק”

מספר:

היא נופפה את לבנדר משתי הצמות,

והעיפה אותה למרחק שלושה רחובות!

לבנדר נחתה על שיח קוצני

ומטילדה הביטה בקלגסה בפרצוף רציני.

קלגסה:

אני מאוד מקווה שהשיעור הזה יעזור,

כי אם לא, מטילדה- את הבאה בתור!!

בית הספר

מספר:

למחרת בבית מטילדה, התחוללה סערה,

כלומר אמא שלא ואחיה מייקל ערכו חזרה.

גברת ראש כרוסבסקי:

נפלא! מדוייק! השופטים יתלהבו!

הם יעלו את המסך וגם יסתובבו!

עכשיו תדמיין ששנינו על אי בודד!

תפוס את הקוקוס- אל תפחד!

(זורקת אליו צליל מסירה הופך לטארח)

מספר:

ובאותו העתק  אדון כרובסקי ניסה  להסביר,

לבן שלו מייקל- איך להיות איש עסקים עשיר.

הוא תלה את הכובע שלו מול האח,

ומזג לעצמו מים מהברז שבמטבח.

אדון ראש-כרובסקי:

(מנסה ללמד את מייקל לעשות עסקים).

אם יש לי מכונית ועוד מכונית,

כל אחת עולה שתי אלפיות

כמה זה יוצא?

מייקל:

שתי מכוניות

אדון ראש-כרובסקי:

לא רע, אבל כמה כסף זה יוצא. בלי הנחה?

מספר:

ואז מטילדה קמה משנת צהריים, קיבלה את השמיכה

ואמרה:

מטילדה:

תן לי לנסות אבא- ברשותך,

שיחקת שעה, קיבלת אלף נקודות בפיפא,

השחקנים רוצים להתקלח-  הם כבר מלאים בג’יפה!

קיבלת בונוס עוד אלף נקודות. 

כמה זה יוצא?  זה פשוט מאד.

      מייקל:

הלו! את גם בת, וגם ילדה קטנה!

אל תשחקי לי אותה פתאום מבינה!

אדון ראש-כרובסקי:

מייקל! תתרכז! אני רוצה שתהיה סוכן מוצלח!

ובעוד כמה שנים תקבל את המוסך!

מטילדה את צריכה להבין שאחיך יהיה כריש בעסקים!

מייקל:

אבא! אני לא מבין! הרי אמרת לפני כמה שניות!

אני לא אמכור כרישים! אני אמכור מכוניות!

מטילדה:

כן, אני מבינה שכבר הספקת לשכוח

כדי למכור צריך לספור, ובשביל לספור צריך מוח!

אדון ראש-כרובסקי:

למה את חייבת להפריע ולהתערב?

במקום לשבת עם סמארטפון או ליד מחשב?

ובגלל החוצפה שלה, הוא החליט שינהג אחרת,

ובתור עונש הוא זרק ספר לאש הבוערת.

מייקל:

יש לך בעיה? הספר שייך לספריה?

תלכי לעבוד לשלם את הקנס, וגם תקני לעצמך עוגייה.

ובתור עונש על הנזק,

מטילדה מרחה את הכובע שלו בדבק.

כעבור שעה, התכוונה המשפחה,

לשבת לצפות בפרק הדחה.

כשפתאום נשמעה צרחה.

ואחריה נשמע צחוק שלא ידע גבול,

כשאביה תלש את הכובע, נוצרה לו קרחת בצורת עיגול.

האב צרח מייסורים ומבושה,

כשמייקל וגברת ראש כרובסקי,

הנציחו את הרגע ההיסטוריה,

כשצילמו את האבא האומלל עם השיער הירוק והקרחת

ותייגו אותו בסטורי.

הוא צרח וצרח, אבל בינינו, למי אכפת.

כי פתאום צלצלה בדלת הגברת נוגט.

מטילדה פתחה את הדלת וביקשה להיכנס.

אדון ראש-כרובסקי אמר לה שהיא הבעיה שלו,

אז שתתפלל לנס.

ומה קרה? מה מטילדה עשתה?

מתי היא הספיק ה לחולל א סון?

אבל הגברת נוגט הגיעה לשם כי הבת שלהם פשוט גאון.

מספר:

ופתאום הניחה גברת ראש כרובסקי מידיה את העיתון

גברת ראש כרובסקי:

שמישהו יחזיק אותי!! איזו צרה!

צריכים לפטר אותך! אסור לך להיות מורה!

איך את מתביישת בושה וחרפה!

את נראית כמו דודה! כמו קציצה!

איזו חצאית! ואיכס! איזו חולצה!

איך את רוצה שהילדים ילמדו על מספרים ואותיות,

כשהמורה לובשת את השקית של הקניות!

מספר:

העלמה נוגט התעלמה, פשוט החליטה להבליג,

מטילדה הוזנחה באופן ממש חריג!

לא היו בבית   ספרים,  הייתה המומה!

מטילדה למדה בכוחות עצמה.

ואם רק תרצה היא תוכל להיות רופאה, מדענית, ראשת ממשלה!

גברת ראש-כרובסקי:

שמישהו יחזיק אותי יש לי בחילה!

למישהו יש טישו?! אני מתחילה תכף לבכות!

איך ראשת ממשלה תמצא זמן להשקות?

היא צריכה לככב במדורי רכילות,

יתעדו כל דקה, יחדרו לה לפרטיות!

צלמי פאפרצי יחכו בכל פינה,

וגם אני במקרה אדחף לתמונה.

העלמה נוגט, ניסתה להבין כי זבה היה קצת מבלבל

הם העדיפו בת כוכבת על פני זוכת פרס נובל?

כוכבת זה בסדר, כוכבת זה נחמד,

אבל כמה זמן היא תוכל להחזיק מעמד?

ואחרי שנה. כשכוכבת אחרת תצמח ותעלה?

ואף אחד לא יזכור כבר את הבת שלך. מה אז יקרה?

גברת ראש-כרובסקי:

כמה את לחוצה!, תרגעי קצת, תרפי!

במקרים כאלה יש עונת VIP!!

אדון ראש-כרובסקי:

או שהיא תתבגר, ותבין שחוץ מכוכבות,

יש אצלי במוסך גם מחלקת שירות!

מספר:

העלמה נוגט אמרה שאולי צריך

לשאול את מטילדה

מה היא רוצה להיות!

אדון ראש-כרובסקי:

היא ילדה קשקשנית שמדברת רק שטויות

מספר:

 אבל למטילדה יש זיכרון יחיד במינו!

ילדה שמגיל שנה יודעת לקרוא?

היא זוכרת שמות של כל דינוזאור, מאובן וממותה!

בעתיד יקבלו אותה לכל מחלקה ופקולטה!

אדון ראש-כרובסקי:

מטילדה היא משלנו! בני האדם פשוטי ם!

שעובדים קשה כל יום כדי לרמות אנשים!

גברת ראש-כרובסקי:

בדיוק! סוף פסוק וסימן קריאה!

עוד מנופחת שקוראת לעצמה מורה!

אני מזהירה אותך גברת, אני אומרת בחיוך-

 תסתלקי או שאפנה למשרד החינוך!

 (מגרשים את נוגט מהבית)