הספר נפשות מתות מרכז בתוכו את כל מה שמופלא ומחריד בתרבות ובהיסטוריה הרוסית. עם זאת, כדי לעשות ברומן אי אפשר שלא לעשות במחבר. הבעיה בעיסוק בגוגול, אדם שכתב על איש שברח לו האף מהפנים, ואדם אחר שסחר בנפשות של אנשים מתים– היא שהחיים של גוגול היו יותר משונים מהסיפורים שהוא כתב.
——————————————————————————————————-
נהנה מהפוסט על הספר נפשות מתות? גלו סדרת רשת ישראלית שתעשה לכם אוי ואבוי!
מתוך הפודקאסט שימו לב
ישנן הרבה ספקולציות לגבי המיניות של גוגול, אם בכלל היתה לו מיניות. גוגול סבל מהפרעות קשות בתחום החברתי. חברים סיפרו עליו שהיה מכין כדורי בצק מהלחם שהוגש לו והשליך לתוך הכוס כדי לומר לכולם– ‘המשקה לא טעים לי!’.
הוא היה מסוכסך עם אמא שלו ככל הנראה. שכן הוא סיפר לה שהוא נוסע לוינה, אך למעשה שהה באחוזה של חברים ומשם כתב לה מכתבים מדומיינים על הביקור שלו בוינה, האנשים שפגש והנופים בהם התבונן.
גם באשר לכתיבה שלו הוא לא היה בקו ההיגיון הבריא. המחזה רביזור עלה בחייו, והצחיק מאד את הצופים בקהל.
המחזה עוסק בנוכל תמהוני שמגיע לעיר פלך מרוחקת ושם חושבים שהוא מבקר המדינה. על כן כולם מתחנפים אליו, מנסים לגייס אותו לצידם ומתנהגים בצורה מושחתת עד אימה, מבלי לדעת שהוא מתחזה.
מספרים כי גוגול יצא נזעם מההצגה כי הוא לא רצה שהקהל יצחק אלא יעלב מהדימוי של האדם הרוסי נלעג על הבמה.
————————————————————————-
חיפשת פודקאסטים מומלצים?-
בהזדמנות אחרת הוא כתב את הספר נפשות מתות. שוב, נוכל שמגיע לביקור באיזור הספר הרוסיים, פוגש באנשי מנהל ומתחבב עליהם. בשיחות פרטיות הוא מציע לבעלי האחוזות לרכוש מהם את הצמיתים שהלכו לעולמם.
באותה התקופה, המחצית הראשונה של המאה התשע–עשרה, שילמו בעלי האחוזות מס על העובדים שברשותם. מספר העובדים לצורך הגביה נקבע על פי מִפקד האוכלוסין האחרון, ומכיוון שמִפקדים נערכו לעתים רחוקות שולם המס גם בגין עובדים שמתו. צ‘יצ‘יקוב הציע להם לערוך חוזה מכירה לפיו אותם עובדים, הנפשות המתות, נמכרו לו, ובכך לשחרר אותם מן התשלום. מה עומד מאחורי ההצעה המוזרה. בשביל זה צריך לקרוא את הספר.
