 |
 |
 |
 |
 |
 |
- סנטה קלאוס
9 . עממי\ Alan Smithee\ וולטר פניגה \ Plinge\ David Agnew
8 . האפיפיורית יוהאנה
ה של האפיפיורית יוהנה מוכר בעיקר מכתביו של ההיסטוריון בן המאה ה-13 מרטין פון טראפאו (Martin Von Trappau), בהם מופיעה הגרסה הנפוצה אודות יוהנה. עם זאת, גרסאות אחרות של הסיפור קדמו לזו, כשהגרסה המצוטטת ביותר מקורה ב”ספר האפיפיורים” (לטינית: Liber Pontificalis), מאת הספרן האפיפיורי אנסטסיוס (Anastasius), שהלך לעולמו ב-886), והיה בן דורה של האפיפיורית יוהנה. ברם, רק בעותק אחד של הספר המצוי בוותיקן מוזכרת האפיפיורית, כאשר הפסקה המתארת אותה מופיעה בתחתית הדף – מחוץ לכל רצף וסדר, ובכתב יד שונה מזה שבשאר הספר. הדבר מעיד כביכול על תוספת מאוחרת, לאחר ימיו של פון טראפאו, ובמילים אחרות – “עדות” זו לקיומה של האפיפיורית היא ספק זיוף, ונוספה הרבה אחרי זמנה של יוהנה.
מושב ה-“Sedes Stercoraria” ששימש, כביכול, לבדיקת מין המועמד לאפיפיורות
היסטוריונים בני זמננו מסכימים שאין בנמצא מקור אמין המתאר את האפיפיורית מלפני המאה ה-13, ולא מתקבל על הדעת שסיפור סנסציוני כסיפורה של יוהנה – יעלם, מבלי שיותיר עדויות ממשיות אחריו. מעבר לכך, קיים תיעוד אמין למדי ונרחב של תולדות האפיפיורות במחצית המאה התשיעית; התיעוד לא מזכיר, ולו במילה, את דבר קיומה של יוהנה. המסקנה הבלתי נמנעת היא שיוהנה לא הייתה ולא נבראה, אלא משל הייתה.
עם זה, יש לזכור שיוהנה פעלה, כמסופר, במאה התשיעית – בשלהי ימי הביניים המוקדמים, זמן רחוק במידה שווה הן מתפארת רומא הקדומה, והן מיופיה המתחדש של תקופת הרנסאנס. הפיאודליזם טרם שלט אז, הדרכים היו משובשות, ורק מיעוט מתושבי אירופה ידע קרוא וכתוב. הכנסייה הקתולית חששה שסיפור האפיפיור/ית, אם אכן היה, הוא “חומר נפץ”, העלול להסב נזק רב לקריה הקדושה, לכן נראה שהעדיפה להעלימו מדברי הימים. בכל אופן, עדויות למבצע מורכב שכזה – אין בידינו.
במאה ה-14 נפוצה הטענה שבבזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו ישנם שני כיסאות שיש עתיקים, כשבמרכזם יש חור, אשר נועדו לוודא את מין האפיפיור, כך שתימנע פארסה נוספת, כפי שקרה כשיוהנה נבחרה לאפיפיור. נטען גם שהמועמד לאפיפיורות נדרש לחשוף חלק גופו התחתון בישיבתו במושב זה, כשקבוצת קרדינלים מהגוף הבוחר הציצה בסתר כדי לאמת את מינו. משנסתבר שהאפיפיור הוא אכן גבר, הכריזו הקרדינלים “Testiculos habet et bene pendentes” – “יש לו אשכים, והם מתנדנדים כראוי”. מושבים אלה אכן קיימים, ואחד מהם מוצג לראווה במוזיאון הוותיקן[2], אך תפקידם של “החורים” שנוי במחלוקת: ייתכן שהם שימשו לוודא שהאפיפיור לא עבר סירוס, מה שמנוגד למסורת הנוצרית. על כל פנים, שני מושבים אלה קדמו, כנראה, לאפיפיורית יוהנה – ולכן אין כנראה קשר ביניהם – לבין הצורך לאמת את מינו של האפיפיור.
7 . רוברט גלברייט
6 . צאלה כץ
במוצאי יום הכיפורים 2007, לקתה צאלה בחולשה פתאומית ונפטרה כעבור מספר שעות. הניתוח שלאחר המוות הראה בסיבוכים שנוצרו בעקבות וירוס מסנג’ר. היא השאירה אחריה חברים, מעריצים ושירים לרוב
- אמינה עבדללה עראף אל עומרי היה דמות בדיונית ו מתיחה הפרסונה נוצר ומתוחזק על ידי האמריקאי טום MacMaster. [1] הזהות הוצגה כבלוגרית סורית-אמריקנית , המזהה את עצמה כלסבית בבלוג שלה נערה הומוסקסואלית בדמשק ובבלוגים התומכים בחירות אזרחית ופוליטית מוגברת לסורים. במהלך ההתקוממות הסורית ב -2011 , פירסם בבלוג בבלוג של “אמינה” כי אמינה נחטפה ב -6 ביוני 2011. הדבר עורר תגובה חריפה מצד הלהט”ב הקהילה היה מכוסה נרחב בתקשורת המיינסטרים.
- ן “גיבור על חמור” מאת מיודראג בולאטוביץ’.
מליץ קיבל תשומת לב תקשורתית בעקבות תרמית של 1995 שהחלה עם כתב המלחמה היוגוסלבי, נבויישה יבריץ ‘, החל לספר לעיתונאי אמריקאי על פושע מלחמה בשם גרובן מליץ’, שעשה את רוב האונס בעת ששימש כשומר במחנה אומארסקה
הסיפור של התפשטות מאלית והגיע לשיאו השופט ריצ’רד גולדסטון ואת בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר כולל את התו על רשימת סרבית פושעי מלחמת לאחר פרסום הרשימה, התרמית התגלתה במהירות, אך האישומים נגד הדמות לא נפלו עד 1998. ג’בריץ ‘פרסם מאוחר יותר ספר על התרמית, גיבור על חמור הולך להאג .
3 . השרוף
2 ניקולא בורבקי (בורבאקי הוא שמה של קיפוד מאולף על ידי דמות ברומן של אוקטבה מירבו)
אוניברסיטת שטראסבורג
1 צ’יף סיאטל
