אבו אל בנאת ביבשת השחורה- ‘תורת עץ הרעל’

 אפריקה ותיאולוגיה הם שני תחומים שמביאים לי אושר עילאי. הספר  ‘תורת עץ הרעל’ מאת ברברה קינגסולבר  הפך את שני הנושאים האלו למרתקים אף יותר כשארבע בנות אמריקאיות מספרות על חייהן בין פטיש המלריה לסדן הצלב.

 

‘תורת עץ הרעל’ יצא בעבר בהוצאת ‘הד ארצי’ ולאחרונה זכה להוצאה מחודשת תחת כריכה חדשה. הספר עוסק במטיף בפטיסטי אשר עובר עם משפחתו לקונגו הבלגית על מנת לגאול את נשמותיהם של עובדי האלילים ולהטביל אותם לנצרות. בקונגו המשפחה עוברת הלם תרבות כאשר נשים חשופות חזה מגיעות לטקסי הכנסייה ורופאי אליל מנסים לחבר בין ישו לבין רוחות השמיים.

משפחתו נאלצת לחיות תחת העוני האפריקאי המרוד, הבנות קוראות באותן הספרים שוב ושוב ואשתו של המטיף מסננת תולעים מתוך הקמח.

הסיפור מסופר מפי חמשת הבנות-  הרעייה, שתי התאומות ובת הזקונים אשר לוקה בשיתוק חלקי. כל אחת מהן נעה בדרכה שלה בין תחושת החמלה לבין המיאוס בחיי העוני. על גב הספר נכתב כי לכל אחת מהן יש קול ייחודי משל  עצמה והסיפור משתנה מכל נקודת מבט, אך בפועל איבדתי את תשומת הלב ל- ‘מי מספרת איזה חלק מהסיפור’ ועדיין הצלחתי להנות מאד מהספר.

סוד הקסם של ‘תורת עץ הרעל נעוץ’ בניסיון העקר והמתנשא לגשר על הפערים בין אפריקה לבין הנצרות. נתן פרייס צופה בילדים מתים בכל יום אבל מתחרט רק על כך שלא הצליח לנצר אותם בזמן וכעת דינם יהיה גיהנום.

גם האפריקאים מתגלים כחסרי יכולת למצוא הבנה וחמלה במצב הבלתי אפשרי בו הם נתונים. כך למשל נער קונגולזי (משום מה בספר האנשים מתוארים ‘קונגואים’ ולא- ‘קונגולזים’) תוהה כיצד יכלה אורליאנה פרייס להשאיר את בנותיה התאומות בחיים. זאת מכיין שלפי תרבותו, אם נולדו תאומים- יש להשאיר אותם טרף לרוחות הרעות בלב היער על מנת למנוע אסונות. כאשר הוא נענה לשלילה בכך הוא שואל האם לא הגיעו טייפונים או סופות או רעידות אדמה לאמריקה, וכאשר הבנות אומרות לו שהיו כמה אסונות הוא מוכיח את צדקתו במעין- ‘אמרתי לכם שתאומות מביאות אסונות!’.

הקריאה ב’תורת עץ הרעל’ מתווספת לרישמת מצומצמת מאד של ספרים על אפריקה. תנאי חיים בלתי אפשריים הפכו ליצירות הספרות הגדולות בהיסטוריה. סיפורים על אפריקה נוטים להישכח ולהחמיץ את קהל קוראי הפרוזה והרומנים. בספרות ‘טובה’ תמיד יש אדם הנאבק מול כוחות כבירים, רצון לחיות, ופערים בין דורות ובין תרבויות. כל אלו הם אבני היסוד של אפריקה, ובקלות ניתן לחצוב ספרות מופת מאותם חומרי גלם עשירים.

 ‘אפריקה אפריקה’ של תמר גולן, חוקרת היבשת, דיפלומטית ועיתונאית שאהבה אהבת נפש את היבשת מוכת העוני והשחיתות. אני מקווה שהיא קראה אותו לפני מותה, שכן הסיפור האמיץ הזה היה משמח אותה. 

הספר יצא לאור ע”י הוצאת כתר, בשנת 2016,  תירגום: עדית פז.