נשים ללא גברים מברכות אתכן בברכת ברוכות הבאות למחזות הנידחים של איראן בימי ההפיכה. כלומר, ברוכת הבאות להפיכה הקודמת, והלא פחות מסעירה, של שנת 1953. האירוע לא מצוטט ישירות, אלא נרמז בשלושת פרקים של הנובלה שכתבה הסופרת האיראנית שאהרנוש פריזופור .
הרומן נשים ללא גברים מתרחש בקראג’, עיר הממוקמת בבסיס הרי אלבורז, ובמרכזו סיפורן של הנשים בהמפכה שזיעזעה את המדינה, אבל לא שינתה אותה מהקצה אל הקצה. ימים של זעם ברחובות אשר הסתיימו בשגרה רגועה. זאת בשונה מהמהפכה של 79. למרות הפעילות הנרחבת של נשים במהפכה, הנשים בכללותן, למעשה , איבדו רבות מהזכויות שקיבלו תחת המשטר
הרומן מספר על מהדוקט, פייז’ה ומוניס, בתולות, לא נשואות, אשר אינן חייבות לציית לחוקים החברתיים החלים על נשים נשואות. הן חיות בקרב משפחתן עם גבר אחראי כדי לשמור על צניעותם עד הנישואין. לאותן הנשים לא היה מקום בסדר הציבורי והחברתי ובאופק חייהן נמצאים בעל וילדים או אומללות.
שתי דמויות נוספות ברומן הן פרוקלאקאה וזרינקולה, נשים נשואות הכפופות לרצונות ולגחמות של הגברים בחייהן. הראשונה לבעלה והשניה לסרסור שלה.
מאחורי המקירופון: ספיישל סטנד אפ
נשים ללא גברים והמבוא לגאולה
שאהרנוש פריזופור מציגה את ההתמודדות של הנשים השונות ברקע ההפיכה של שנת 1953.
גורלה של כל דמות תופס את מקומה של הנפש הפועלת ברומן. הגורל עצמו המחכה לנשים הוא היוצר את השיקוף של הכאוס. כל אחת מהנשים ברומן מוצאת את עצמה במאבק אישי או חברטי. בעוד שהחוט המשותף לכל אחת מחמש הדמויות הוא שהן נשלטות על ידי גבולות המוטלים מבחוץ. הנשים המתוארות ברומן מציגות את האלטרנטיבה החברתית והפוליטית שיכלה להציל את איראן מהמצב האיום בו היא שרויה כיום. התרגום של תומר בן אהרון חוצה את גבולות המגדר, השפה והמרחבים הלא מפוענחים של איראן החופשית והאבודה. התרגום של בן אהרון מנכיח לכל דמות שפה משלה ודרך משלה להגיד ‘הצילו!’.
נשים ללא גברים שהרנוש פארסיפור יצא לאור ע”י הוצאת הכורסא, בשנת 2019, מכיל 158 עמודים, תירגום: תומר בן אהרון.
