בפרק הקרוב של ‘שימו לב’ מתארח פרופ’ גד קיסינג’ר שהחל את דרכו ברוויו הסאטירי ‘את אני והמלחמה הבאה’ שכתב חנוך לוין.
בראיון עם דודה מטושקה, יספר קינר על הדרך שעבר בין הבמה, למסך ובעיקר- באקדמיה, לצד שיחה אודות ספר השיר החדש שכתב ‘בסיכון גבוה’.
כמו כן בפרק מוזכר הפינגווין של מלך נורבגיה
גד קיסינג’ר בסיכון גבוה!
הספר “בסיכון גבוה” כולל 11 שערים החוברים ליומן מסע כמו-ביוגרפי, נפשי
ותרבותי, המערבל זמנים וחוויות, זיכרונות כואבים, אימה קיומית, ובדק בית נוקב בכל מישורי ההוויה, אך גם לשעשוע מקאברי וגרוטסקי.
הספר שמוקדש לזכר אמו של המשורר, אודה קיסינגר ז”ל (1922 – 2019), יצא לאחרונה ועורר תגובות נלהבות בקרב אנשי ספרות ואקדמיה:
דברי המשורר רוני סומק:: “השירים הגיעו ומתחשק לדמיין את הדפים לדפי משבצות כיון שזהו בעיני ספר של חשבון נפש. ואתה עורך אותו באומץ פואטי. אבל הפנטהאוז של הבית השירי שלך הוא שירי האהבה. שולח לך מחיאות כפיים.”
לדברי המחזאי מוטי לרנר: “סיימתי עכשיו לקרוא את ספרך המרגש. ערב ערב קראתי כמה שירים כדי שאוכל להקדיש לכל שיר את מרחב הנפש הראוי לו. השירים חזקים ומטלטלים, הרגשתי איך הם מחלחלים לתוכי ומציפים אותי. התחזקתי מחשבון הנפש שלך. תודה מקרב לב”
לדברי הבמאי והיוצר יוסי יזרעאלי: “אני חוזר וקורא (בלי סדר) את ספר השירים החדש. כולם יפים ואף מרגשים. אתרכז במחשבות על השיר בעמוד 70 “הוא ישב איתי”: הוּא יָשַׁב אִתִּי/וְאָמַר לִי דְּבָרִים טוֹבִים/וּנְעִימִים וְגַם פָּחוֹת נְעִימִים/אֲבָל נְכוֹחִים, וּבְנִימָה נְעִימָה,/עַל דְּבָרִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה./עַל כָּל דָּבָר שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה/קָם אָדָם אַחֵר לוֹמַר דְּבָרִים/עַל מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה./וְלִפְעָמִים לֹא רַק אֶחָד/לִפְעָמִים רַבִּים קָמִים/וְאוֹמְרִים הַרְבֵּה דְּבָרִים./הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים וּנְעִימִים/וְגַם פָּחוֹת נְעִימִים,/אֲבָל נְכוֹחִים./וּפִתְאוֹם הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא/עוֹשֶׂה מִתְפַּזֵּר לְהַרְבֵּה /דְּבָרִים שֶׁהוּא לֹא עָשָׂה./וְהוּא כְּיָם רָגוּעַ לְמַרְאִית שֶׁשּׁוֹלֵחַ/אַדְווֹת קְטַנּוֹת לְלַקֵּט אֶת זְהוּבֵי/הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהִתְפַּזְּרוּ לוֹ./כָּל אוֹצְרוֹתָיו. /רַבִּים בִּרְשׁוּת/ הָרַבִּים./וְהוּא מָה
ומה שעבר בראשי הן שורות של משורר אחר: שירו של המשורר האנגלי הגדול ו. ה. אודן “הספד לייטס”: ” שיר שכתב למשורר
The current of his feeling failed; he became his admirers/Now he is scattered among a hundred cities/and wholly given over to unfamiliar affections//to find his happiness in another kind of wood/and be punished under a foreign code of conscience.”
לדברי העורכת והמשוררת לאה שניר: “אני קוראת לאט את השירים במנות קצובות, כי קשה להכיל הכול בבת אחת ולהפנים שפע עוצמתי כזה. ונזכרת בקריאה הראשונה והשנייה. מראות חדשים נפרשים, עורקי משפטים שאני מזהה עתה את זרימתם זה לתוך זה וזה מתרחק מזה. אוצרות מילים הנעשים לתמונת עולם הולכת ונבנית לכדי אדם בתוך עולמו האוהב והמסוכסך, המחפש ואינו מוצא בהיותו בעצם מסע המציאה, האבל על אם שבשל היותה כה מיוחדת וזרה ומביכה ועל כן קשה הפרידה ממנה כפל כפליים. האהובה שכל הזיקות נודדות לעברה כעוגן מפני החוץ המתעתע, והתחושה היא של הליכה ברחובותיה המפותלים של עיר שמשהו מתרחש בהם. משהו נבנה ונהרס, קבוע ומתעתע, נבנה ונשבר ועוד ועוד. ועוד ועוד ועוד. ספר מיוחד מאוד מלא כרימון, ובעיניי המשובח שבספריך ועומד בשורה הראשונה של ספרי השירה על במת השירה העברית החדשה.”
לדברי פרופ’ ניצה בן-דוב: “זהו קובץ שהזקנה מתערבבת בו עם הילדות, חכמת חיים עם אגדות ילדים ומשחקיהם, האהבה עם השנאה, היכולת העצומה של המשורר להמציא מטאפורות נועזות ומקוריות עם ההכרזה שאין בהן עוד צורך, הפשטות מתערבבת בו עם המורכב, האינטלקט עם הרגש. זהו קובץ שהאינטרטקסטואליות בו היא עדינה, מרומזת, מרפררת ומרחפת, מעניקה למסופר ממד של עומק, הנאה אסתטית וסוגסטיה. שירה במיטבה.”
ברכט
שייקספיר
גד קיסינג’ר בסיכון גבוה!
הספר “בסיכון גבוה” כולל 11 שערים החוברים ליומן מסע כמו-ביוגרפי, נפשי
ותרבותי, המערבל זמנים וחוויות, זיכרונות כואבים, אימה קיומית, ובדק בית נוקב בכל מישורי ההוויה, אך גם לשעשוע מקאברי וגרוטסקי.
הספר שמוקדש לזכר אמו של המשורר, אודה קיסינגר ז”ל (1922 – 2019), יצא לאחרונה ועורר תגובות נלהבות בקרב אנשי ספרות ואקדמיה:
דברי המשורר רוני סומק:: “השירים הגיעו ומתחשק לדמיין את הדפים לדפי משבצות כיון שזהו בעיני ספר של חשבון נפש. ואתה עורך אותו באומץ פואטי. אבל הפנטהאוז של הבית השירי שלך הוא שירי האהבה. שולח לך מחיאות כפיים.”
לדברי המחזאי מוטי לרנר: “סיימתי עכשיו לקרוא את ספרך המרגש. ערב ערב קראתי כמה שירים כדי שאוכל להקדיש לכל שיר את מרחב הנפש הראוי לו. השירים חזקים ומטלטלים, הרגשתי איך הם מחלחלים לתוכי ומציפים אותי. התחזקתי מחשבון הנפש שלך. תודה מקרב לב”
לדברי הבמאי והיוצר יוסי יזרעאלי: “אני חוזר וקורא (בלי סדר) את ספר השירים החדש. כולם יפים ואף מרגשים. אתרכז במחשבות על השיר בעמוד 70 “הוא ישב איתי”: הוּא יָשַׁב אִתִּי/וְאָמַר לִי דְּבָרִים טוֹבִים/וּנְעִימִים וְגַם פָּחוֹת נְעִימִים/אֲבָל נְכוֹחִים, וּבְנִימָה נְעִימָה,/עַל דְּבָרִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה./עַל כָּל דָּבָר שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה/קָם אָדָם אַחֵר לוֹמַר דְּבָרִים/עַל מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה./וְלִפְעָמִים לֹא רַק אֶחָד/לִפְעָמִים רַבִּים קָמִים/וְאוֹמְרִים הַרְבֵּה דְּבָרִים./הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים וּנְעִימִים/וְגַם פָּחוֹת נְעִימִים,/אֲבָל נְכוֹחִים./וּפִתְאוֹם הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא/עוֹשֶׂה מִתְפַּזֵּר לְהַרְבֵּה /דְּבָרִים שֶׁהוּא לֹא עָשָׂה./וְהוּא כְּיָם רָגוּעַ לְמַרְאִית שֶׁשּׁוֹלֵחַ/אַדְווֹת קְטַנּוֹת לְלַקֵּט אֶת זְהוּבֵי/הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהִתְפַּזְּרוּ לוֹ./כָּל אוֹצְרוֹתָיו. /רַבִּים בִּרְשׁוּת/ הָרַבִּים./וְהוּא מָה
ומה שעבר בראשי הן שורות של משורר אחר: שירו של המשורר האנגלי הגדול ו. ה. אודן “הספד לייטס”: ” שיר שכתב למשורר
The current of his feeling failed; he became his admirers/Now he is scattered among a hundred cities/and wholly given over to unfamiliar affections//to find his happiness in another kind of wood/and be punished under a foreign code of conscience.”
לדברי העורכת והמשוררת לאה שניר: “אני קוראת לאט את השירים במנות קצובות, כי קשה להכיל הכול בבת אחת ולהפנים שפע עוצמתי כזה. ונזכרת בקריאה הראשונה והשנייה. מראות חדשים נפרשים, עורקי משפטים שאני מזהה עתה את זרימתם זה לתוך זה וזה מתרחק מזה. אוצרות מילים הנעשים לתמונת עולם הולכת ונבנית לכדי אדם בתוך עולמו האוהב והמסוכסך, המחפש ואינו מוצא בהיותו בעצם מסע המציאה, האבל על אם שבשל היותה כה מיוחדת וזרה ומביכה ועל כן קשה הפרידה ממנה כפל כפליים. האהובה שכל הזיקות נודדות לעברה כעוגן מפני החוץ המתעתע, והתחושה היא של הליכה ברחובותיה המפותלים של עיר שמשהו מתרחש בהם. משהו נבנה ונהרס, קבוע ומתעתע, נבנה ונשבר ועוד ועוד. ועוד ועוד ועוד. ספר מיוחד מאוד מלא כרימון, ובעיניי המשובח שבספריך ועומד בשורה הראשונה של ספרי השירה על במת השירה העברית החדשה.”
לדברי פרופ’ ניצה בן-דוב: “זהו קובץ שהזקנה מתערבבת בו עם הילדות, חכמת חיים עם אגדות ילדים ומשחקיהם, האהבה עם השנאה, היכולת העצומה של המשורר להמציא מטאפורות נועזות ומקוריות עם ההכרזה שאין בהן עוד צורך, הפשטות מתערבבת בו עם המורכב, האינטלקט עם הרגש. זהו קובץ שהאינטרטקסטואליות בו היא עדינה, מרומזת, מרפררת ומרחפת, מעניקה למסופר ממד של עומק, הנאה אסתטית וסוגסטיה. שירה במיטבה.”
לקריאת
