הרומן ‘שאול ויוהאנה’ מתאר את יהדות גרמניה בתקופת מאבקו וניצחונו של ההיטלריזם. מועלות בו דמויות של יהודים ולא־יהודים, שגורלם האישי נשזר באורח דראמטי בתקופה טראגית הזו. בעלילה מעוצבים בתי־אב יהודיים שחיו על אדמת גרמניה מדורי־דורות וראו בה את מולדתם,  ולצידם משפחות של יהודים מהגרים מיוצאי־מיזרח־אירופה, עלילות חייהם מוצגות על רקע הרחוב הגרמני של התקופה — עליית הנאציזם והלאומנות, ונסיגת מעמד־הפועלים הגרמני.

וכך כתבה מאשה אשרוב בעיתון ‘על המשמר’

“האווירה המשפחתית שהלמה את סיפור הספר והתסכית הודגשה עוד יותר, כשחבר הכנסת פנחס רוזן. “הסבא  הרוחני” של שאול ” ובן הדור שבו עוסק הסיפור — מסר על התרשמותו העמוקה מהסופרת, אשר למרות הרשמים המעורפלים מאוד על ילדותה בגרמניה, ידעה ליצור תמונה כה מושלמת ממציאות זו.

כנציגי שני דורות צעירים יותר דיברו איתן ויואב, אב ובן ממשמר העמק, איתן, שנעמי היתה מדריכתו, הזכיר את הרושם המוזר שהייקים  הצעירים עשו אז על הצברים וכיצד הם, ילדי הקיבוץ, למדו מהר מאוד להקות אותם. יואב, הבן, לעומת זאת מסר, כי שידור התסכית בכל יום ד’, היתה  שעת קודש להאזנת ראדיו.

. עורכת תוכניות לנוער, מריס הרמז, ילידת גרמניה וחניכת בית ספר ־שראלי, העריכה בצורה חיובית הגשת חומר ספרותי בצורת תסכית וטענה  כי על “קול ישראל” להמשיך בדרך זו. היא גם הביעה סיפוק על כך, כי זו הפעם הראשונה שבספרות המקורית מוזכרת יהדות גרמניה, שבכל תוכנית הלימודים בבית הספר הישראלי כמעט ואינה קיימת”.

 בין המשתתפים בתסכית שאול ויוהאנה: עודד תאומי ,זהרירה חריפאי,שלמה בר־שביט מישה אשרוב, אברהם בר-יוסף,שמעון ישראלי, בצלאל לונדון וגדעון שמר.