נהדרת?
בקצרה- דעתי על המערכון של ארץ נהדרת:
מצד אחד זה באמת פויה איום ונורא שאנשים מוכנים לסלוח על פשעי העבר רק בשביל לקבל אפשרות לטייל ולעבוד בעולם.
מצד שני המעכון יכל להיות מגמתי בעריכה ולהציג את אלו שמנסים להרוויח מהיתרונות של דרכון זר. עבורי דרכון כזו הוא תעודת ביטוח, למרות הכל אני יהודי, מה שאומר שעדיף לי להיות חכם מאשר צודק.
יתר על כן. אבקש לפנות באופן אישי לגורי אלפי דמי הטהור על מצפונך!.
המערכון שלך גרם לי לבעיות נוירולוגיות קשות!. כמות השיחות על אלבניה האנטישמית בימים האחרונים גרמה לי לדפוק שוב ושוב את הראש בקיר, כפי שכבר עשיתי בעבר בהזמנויות שונות:
החיבה שלי לאלבניה היא פועל יוצא של אהבה אחרת שלי. אני אוהב תרבויות זרות ומטייל במדינות שאנשים לא מוכנים לאשר בארץ עיר.
אני לא יכול להזכיר את הביקור שלי בקזחסטן מבלי שמישהו יצא קבורת ואני לא יכול לתאר את הטיול הקצר שלי בברטיסלבה בירת סלובקיה מבלי שמישהו יזכיר את הסרט האידיוטי יורוטריפ.
המערכון של ארץ נהדרת כלל, אומנם, דברי סיוג מנומסים שאמר אייל קיציס בסיומו. אבל הנזק כבר נעשה (בעיקר למוח שלי).
לא מספיק שאני צריך לסנגר על אלבניה, מדינה שבה מלתעות של דב הן סיבה שכיחה למוות בעריסה, מקום שבו ילדים נגמלים ממוצץ ומתמכרים לסיגריות, מקום שבו יש ארבעים ושלוש מילים לתיאור שפמים, אבל רק ארבעים מתוכם שפמים של גברים;
עכשיו אני צריך להסביר שהיא לא אנטישמית!. המדינה היחידה שבה היו יותר יהודים אחרי השואה מאשר לפניה?!.
עכשיו תבין על מה אני צריך לסנגר. נתחיל בפוסט על מוזיקה אלבנית. נמשיך לנקודה שניתן לצפות מראש:
במהלך האירוויזיון בישראל הכנתי אריסה לזמרת האלבנית (כי היא כתבה בטוויטר שהיא אוהבת חריף).
הדרכתי וביקרתי באלבניה. יש לי קולקציית חולצות אלבניות שאיתן אני מטייל ברחבי העולם (ארו, ארה”ב, תאילנד).
לפני שהיה לי דגל אלבני משלי, הזמנתי לעצמי אחד מתופר דגלים בנפאל שהכין לי במכונת תפירה. (הדגל עצמו נראה כמו ג’וק).
בעבר חגגתי את יום העצמאות האלבני בכל שנה עם אוכל אלבני, וכמובן צופה בפסטיבלי איקנגס האלבניים עם חברים. למה?
