אחרי שמונים וחמישה פרקים הגיעה לסיומה הסדרה הטורקית אמא. שהתחילה אצלי כגילטי פלז’ר, והתגלתה בתור סדרה נועזת מאד שעשתה את מה שאף אופרת סבון לא עשתה לפניה. אלו עשר המסקנות העיקריות שלי מהסדרה.
-
הסדרה אמא הייתה ארוכה מדי
אל תתנפלו עליי אבל הסדרה הגיעה לשיא שלה אחרי שלושים פרקים (מקסימום). בשלב כלשהו הפרקים התארכו ונמשכו בלי סוף. ‘הדודה השלומיאלית רוצה להיפגש עם זיינפ כדי להגיד לה שהיא חושדת בשולה?- למה שלא נהפוך את זה לחמש סצינות?’
- סצינה ראשונה הדודה השלומיאלית אם להתקשר.
- סצינה שניה הדודה השלומיאלית מתקשרת אבל היא מדברת עם דורו שאומרת לה שזיינפ לא נמצאת.
- סצינה שלישית הדודה השלומיאלית מתקשרת וקובעת להיפגש עם זיינפ.
- סצינה רביעית הדודה השלומיאלית וזיינפ נפגשות. הדודה השלומיאלית מספרת הכל לזיינפ.
- סצינה חמישית הדודה השלומיאלית תוהה האם זה היה הדבר הנכון לעשות?.
למרות הביקורות המצוינות, לדעתי לפחות שליש מהסדרה היה מילוי מרווחי זמן שלא הועיל לעלילה או לדרמה.
- מה קרה לשחמת הכבד של הדודה השלומיאלית?
קודם כל שהדודה השלומיאלית תהיה בריאה. אבל לפי מיטב זיכרוני, בתחילת הסדרה היא התעלפה כל הזמן ודיברו איתה על כך שהיא תצטרך השתלה. כצופה שקדן ששם לב לפרטים הקטנים התכוננתי לרגע בו היא תצטרף לבקש את הכבד של הבת שלה. האם התסריטאים שכחו? או שאולי הם העדיפו לחשוב על דרכים חדשות בהן ג’נגיז יתעלל במלק?
- האם זו היתה הסדרה הפמיניטסית ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה?
מה היתה הנשיקה הלוהטת של הסדרה אמא. לא היתה כזו.
למרות שטלנובלות מושתתות על תשוקה ויצרים, הסדרה ‘אמא” היתה כמעט נטולת איזכורים מיניים. בלי סקס ובלי התגפפויות. למעשה ג’ינגיז היה הדמות המשנית היחידה ממין זכר.
הסדרה ‘אמא’ היא הדוגמה האולטימטיבית ל-מבחן בקדל. מבחן ששואל כמה סצינות יש בסרט בהן רואים רק נשים על המסך, ומה הסיכוי שהנשים שמדברות אחת עם השניה לא ידברו על גבר. במרבית סדרות ה-‘נשים’ בהיסטוריה (‘סקס והעיר הגדולה’, ‘עקרות בית נואשות’, ‘חברות’, ‘בנות’), חלק רחב מהשיחות בין הנשים סבב סביב ענייני גברים.
אמא ניצחה את כולן!
אנחנו דורשים ספין אוף על סבתא זיינפ ושולה.
עם כל הכבוד לטורנה\מלק ולזיינפ- את ההצגה גנבה סבתא זיינפ שהתחילה את דרכה כמו הסבתא ב-‘זגורי אימפריה’ (בגילומה של דבורה קיידר). במשך הזמן הסבתא הפכה להיות זקנה חמודה עם עצות מועילות והמון אמפתיה.
כמובן שצריך להזכיר גם את שולה שגנבה את ההצגה.
- הסדרה הפכה קצת לטום וג’רי
האורך של הסדרה נבע, בין היתר, מהמרדף הבלתי פוסק של ג’ינגיז אחר טורנה. הוא חוטף אותה והיא בורחת. הוא משיג עליה משמורת, הדודה השלומילאית מכריחה אותו לחתום על וויתור. כל עניין הכופר והניסיון לסחוט את ג’אהידה עבור כסף איבד את העוקץ שלו בפעם השישית שזה קרה.
אמא בעקבות ‘סיפורה של שפחה’.
הטורקים לא פספסו אף הזדמנות להתעלל בצופים באמצעות התעללות במלק. מה היה העונש המחריד ביותר שהיא עברה בסדרה?- ליהנעל במקרר? ללכת לישון על הארון? להיכנס לשקית? להיזרק מהמדרגות? לשחק ‘נד נד נד נד רק עלה עלה ורד’?. אני מתפלא שהילדה לא יצאה חרוכה בסוף הסדרה.
- לא צריך להכניס מוזיקה מרגשת כל חמש דקות.
‘אמא’ היא לא ממש טלנובלה. הסיפור שלה די פשוט. היא לא רוחשת סודות ומזימות, תשוקות ואהבות אסורות. רוב הפרקים מצולמים בלוקיישנים שונים ולא באותה תפאורה. פרקים לא מסתיימים בדרמטיות מוגזמת עם קלואז אפ על הפנים של הגיבורה.
עם זאת, המוזיקה בסדרה ‘אמא’ היתה כמעט בלתי נסבלת. כל הזמן, כל שתי דקות עולים הכינורות ומוסיפים קיטש שהופך את הסצינות המרגשות ביותר לשמאלציות.
- איישן וזנייפ הוכיחו שגאנסו דרה היא שחקנית אדירה!
מי היה מאמין שהפאם פאטל המטריפה מ-‘אזל’ תוכל לשחק כזאת אישה חנונית ב-‘אמא’. לפני שצפיתי בסדרה, הייתי בטוח שגנאסו דרה נולדה ללבוש רק הוט קוטור ושמלות ערב. בסדרה ‘אמא’ היא לבשה בעיקר כובעי גרב ומעילי ג’ינס של מיטב אופנת ההיפסטריות הטורקיות. הסדרה ‘אמא’ הוכיחה כי מדובר בשחקנית אדירה!.
.
- האחיות לא קיבלו עלילות משנה מעניינות מספיק.
למה יש לזיינפ שתי אחיות אם אין להן עלילות משנה מעניינות?. דורו וגמזה הן אכזבת הסדרה. לא בגלל השחקניות אלא בגלל התסריטאים. ברוב הפרקים הן היו תפאורה, בייביסטריות לעת מצוא. לא היה להן עולם משל עצמן. הן לא היו שני ירחים שסובבים סביב זיינפ, אלא שתי אחיות שבוכות ביחד כשטורנה נחטפה וקפצו מאושר כשהיא נמצאה בריאה ושלמה.
- שרותי הרווחה בטורקיה במצב חמור מאד.
במשך שמונים וחמישה פרקים שורה של עובדות סוציאליות ושוטרים שמעו וחקרו את מצבה של מלק האומללה. למה כולם ידעו ושתקו?, כיצד קרה שאדם שלא מתבייש לזרוק את בתו החורקת לפח אשפה מחוץ לבית- נשאר חופשי?. ג’ינגיז בעל פתיל באורך של הציפורן שהרגע גזרתי- היה אמור לאבד עשתונות במקום ציבורי. השקר היה אמור להיחשף כל כך הרבה פעמים ובכל פעם הוא ניצל בעור שיניו.
מצד שני אני יכול לחשוב על משמעות אחרת ליחסים בין ג’ינגיז לשולה. ג’ינגיז הוא ארודאן ושולה היא האומה הטורקית. עכשיו נשאר רק לצפות בילדה ברן גוקילדיז בסדרה יש לי בת.
