לא נרשם לתואר שני/ מור דיעי חנני
על פי סטפן זונדהיים
קוורנטינו:
החמור הופך לבן אדם!
עכשיו תקיא סתם דם,
ויתרת על השטויות
זמן לטבלאות!
ברכה:
זו רשת סמנטית,
רווח מנה, סובייקט מחקרי,
וחצי קורלציה, חישוב וינסוריזציה,
רגרסיה לינארית,
מפתוח, שכלול ממוצע.
מור:
תקשיבו לי – כולם מעודדים ומתרגשים
אבל- תואר!, מה זה תואר?- נו? את מי זה כבר מרשים?
ובטח מי היום מעז לא ל סיים עם איזו תזה?
ולמי זה כבר אכפת גם אם הישגתי דוקטורט
ואז לכתוב מאמרים ולצטט בכל פרהסיה
ומאין להתחיל עם קביעות, קרנות או פנסיה
לא קופץ בראש,
איך לקפוץ? אין לי קרש,
אני לא טכנאי, מהנדס, או איש רכש,
די להתלבט, להתחיל בתואר שני!
בכניסה ללימודים מגלה שהוא קטן
קוורנטינו:
הבטלן מתחיל כעת ללמוד.
קחו שכר לימוד במקום לשדוד.
עבור מגוון שיעורים
על סוגיות יסוד.
ברכה:
מר דיעי! עוד לא התחלת ללמוד וכבר כתבת מכתב התאבדות?
מור:
זה מרשם לריטלין. אבל למה את נאחסית?
אני זועק לכם אנא יהודים טובים!
הרי כולנו כאן שווים – עם תעודות וציונים,
הם רוצים לסחוב אותי למלתעות האקדמיה,
שאחיה בתוך מרתף ואחטוף משם אנמיה,
אבל למה לא אמשיך לחסוך את כל הכסף,
ואציע לספרות ראיות כתובות בספר.
אני לא סופר- אז אין לי שום חסר,
אין-לי שום פרוטקציה, לקטור, קשר,
מימון המונים יותיר ממני רק פגר,
כי זה כמו לערוך מחקר ולדגום את הסקר,
אז אוציא רומן, לא אתחיל בתואר שני!!
מה יעזור לי לחפור
בתאוריות משמימות על שומות
משנת אלף שש מאות.
כל עילג
שדואג
לקטלג
יעמוד מולי לועג כי שכחתי במגרסה מזלג!
בתור גמד משתלט על המיקרופון בכנס ומקרין את עצמו מוגדל
תקשיבו לי כולכם אני בינתיים מנומס,
אבל הכתובת על הקיר, כי בסוף אחטוף שבץ!
לא קראתי כבר מספיק? אני בלב כברת הדרך,
אז האם כל הסיוט בסוף יקנה לי ערך?
ואיך להיות ישיר מבלי טיפה להתבכיין,
אבל השיר הזה מבהיר שאני קצת פנומן!
למה להתאמץ על עוד תואר?
אם בסוף אעבוד בסניף דואר,
אם אפשר, מעדיף כבר בית סוהר,
אצטרך למשכן את המוהר!
אבל אין ברירה, אתחיל בתואר שני!!
קוורנטינו:
די חמור! זה זמן להתבגר, לאן אתה חותר?
אלפי אנשים היו מתים!
אם היו יודעים מה אתם לומדים
מור:
תנו לי הכל,
שוב מבטיח לא לבחול,
כל דבר!
רק סדרו לי תלוש שכר!
זה מתיש, להכחיש,
כל שאר רוח,
שאומר שבסוף,
אני שוב אחטוף אגרוף!
די לחשוב שלילי, כי אם הפסדתי בקרבות,
אז אין שום דבר פלילי בלהרוג את התקוות,
כי בעולם האידאלי, אני שלושת רבעי נורמלי.
אני חייב להתפקס,
אם אבקש להתפרנס,
אבל חציתי כבר כל גבול,
והעתיד שלי נעול,
אז גם אם ארגיש חלול
אתעקש למצוא למסלול!
בתעשייה ובניהול,
ושיבוא כבר המבול!
ברכה:
מייבש!
מור
אין ברירה, רק עוד תואר!
ברכה-
מתבקש!
מור
שיהיה לי עוד תואר!
קוורנטינו-
מייאש
מור-
אסיים את התואר!
מטושקה
אתה סתם מתעקש!
מור
לא דרוש לי עוד תואר!
ה מה שאני
זה מה שאני
בדרך אישית מיוחדת,
בואו תסתכלו
אולי תאהבו
נסו קצת אחרת…
אני כאן,
בראש גאה, חזה מתוח,
ולא,
אתחבא, תמיד ארגיש בטוח,
ת’חיים לא אחטיא
כל עוד אצעק זאת-
זה מה שאני!
זה מה שאני!
לא אתנצל, אם זה מפריע.
הקצב שלי,
לא סתם מרעיש, אותי זה מרגיע!
וגם אם בא לי מנומר נוצות, פאייטים,
אז מה?, זה אסור? נו די להיות דפקטים!
בשביל מה חיים?
אם לא צועקים- היי! זה מה שאני!
זה מה שאני,
בלי תירוצים, לא עושה דווקא!
גם לי יש קלפים,
פעם זה אס, פעם רק מלכה.
זה מה שאני
זה מה שאני
בדרך אישית מיוחדת,
בואו תסתכלו
אולי תאהבו
נסו קצת אחרת…
אני כאן,
בראש גאה, חזה מתוח,
ולא,
אתחבא, תמיד ארגיש בטוח,
ת’חיים לא אחטיא
כל עוד אצעק זאת-
זה מה שאני!
זה מה שאני!
לא אתנצל, אם זה מפריע.
הקצב שלי,
לא סתם מרעיש, אותי זה מרגיע!
וגם אם בא לי מנומר נוצות, פאייטים,
אז מה?, זה אסור? נו די להיות דפקטים!
בשביל מה חיים?
אם לא צועקים- היי! זה מה שאני!
זה מה שאני,
בלי תירוצים, לא עושה דווקא!
גם לי יש קלפים,
פעם זה אס, פעם רק מלכה.
אז הנה- אני עומדת כאן ושרה,
זה הזמן כבר לשבור את הארון כפרה!
{הזמן, לא חוזר, לא יהיה עליו ביטוח,
אז בוא ותשאיר את האחרון פתוח}
בשביל מה חיים? אם לא צועקים!,
היי!
זה מה שאני!
בשביל מה חיים? אם לא צועקים!,
היי!
זה מה שאני!
לפני שנה נקראתי לתרגם את שיר הנושא של ‘כלוב העליזים’ לעברית, ועוד התכבדתי להעניק את התרגום לזמר מוכשר, קברט של איש אחד- לישאי זלאטווי.
במקור תרגמתי את השורה-
It’s one life and there’s no return and no deposit
One life so it’s time to open up your closet
ל-
“אז הנה- אני עומדת כאן ושרה,
ואת גם כן- צאי מהארון כפרה!”
ברכה וקוורנטינו-
למה מי אתה.
מור
, ואמשיך לתואר לשני!!
לפניות בנושא שירים מקוריים או תרגומים-
מור דיעי חנני [email protected]
