שימו לב: אבישי מילשטיין דרמטורג בית לסין על תרבות גרמניה ועתיד התיאטרון

שימו לב: אבישי מילשטיין דרמטורג בית לסין על תרבות גרמניה ועתיד התיאטרון

ראיון לפודקאסט 'שימו לב' עם אבישי מילשטיין מחזאי, במאי, מתרגם ודרמטורג. בוגר לימודי בימוי ובלשנות באוניברסיטת מינכן, גרמניה

 

 

 

אבישי מילשטיין משמש בתור הדרמטורג של בית לסין כבר חצי יובל. במקביל ביים מחזות בגרמניה, חנך יוצרים צעירים ומבטיחים, לימד סדנאות כתיבה ושינה את פני התיאטרון הישראלי בדרכו המדודה, העקבית, או במילים אחרות- הייקית.

 

הפרק יעסוק בדרך שעבר מילשטיין מהאופרה שכתב עם דורי פרנס דרך נקודות חשובות שעבר בחייו המקצועיים.

למאזינים הסבלניים צפויה שיחה קצרה על ספרות גרמנית, ניסיון לנתח את המחזאות הפוסט דרמטית, וגם כמה מילים על אלזה לסקר שילר, אישה של אסכולה אחת, בדיוק כמו מנהלת בית לסין- ציפי פינס.

למאיזינים חובבי מחזות הזמר צפוי לכם סקופ על ביקור התזמורת בישראל.

:למאזינים המגיבים בתוכחות, אשיב בהוכחות-

הטענה של עמוס עוז כי הוא זה שהמציא את המילה ‘מתקרנפים’.


 

 

 

 

 

2010 – פרס התיאטרון הישראלי להפקת המחזה המקורי של השנה – “הבנאליות של האהבה” מאת סביון ליברכט בתיאטרון בית ליסין בבימויו של מילשטיין.
2001 – פרס סיימון גרדינר למחזאות להצגה “הגבול והשיבה”, מאת ובבימויו של מילשטיין, תיאטרון נוצר.
1993 – חתן פרס לתרגום ע”ש עדה בן-נחום.
1992 – פרס העיצוב ופרס ההפקה האורחת בפסטיבל עכו למחזות “הילד שנזרק לתוך האש” ו”אנשי קופסאות השימורים”, מחזות מלחמה I ו-II מאת אדוארד בונד. הצגות של תיאטרון נוצר בבימויו של מילשטיין.
1987 – ציון לשבח למחזה “אז כמוות” ולהפקה בפסטיבל עכו.

 

 

 

 

 

  • כמה הרוגים זה טבח? נכתב בהזמנת תיכון אורט לוד לרגל אירוע אינטראקטיבי בנושא פרשת “דיר יאסין”; בימוי: שפרה מילשטיין; מאי, 2015.
  • חור בעננים; המחזה נכתב בהזמנת תיאטרון “מקסים-גורקי” מברלין. פרזנטציה של 2 סצינות ממנו הועלתה במסגרת אירועי “זרקור על מחזאות ישראלית”, בתיאטרון הלאומי הבימה, ספטמבר, 2005.
  • הגבול והשיבה, (בהשראת סיפורים מאת דלית מ. לביא), תיאטרון נוצר, ספטמבר, 2000 (המחזה זכה בפרס סיימון גרדינר למחזאות, 2001; הועלה כהפקת קריאה בפסטיבל המחזאים, קנברה, אוסטרליה, ובפסטיבל Act-In לתיאטרון אירופי מודרני, לוקסמבורג, 2001).
  • להיות או לא להיות, (שותף לכתיבה: רוני פינקוביץ’), התיאטרון העירוני חיפה, 1998.
  • הרומן שלי עם ברכט, התיאטרון העירוני חיפה, 1996.
  • פיבניצה, התיאטרון הלאומי הבימה, 1994.
  • מעיין – אופרה, (עם דורי פרנס), סטודיו למשחק ניסן נתיב, 1991.
  • אז כמוות, פסטיבל עכו, 1987. (ציון לשבח למחזה ולהפקה).
  • מסביב לעולם בשמונים יום, המכון הצרפתי בישראל וצוותא, 1985.
  • באס, מיצג לפסטיבל ישראל, 1985.
  • ברית כרותה, הפקה פרטית בצוותא, 1984.
  • אם נקר ניקר וזה ניכור – אם זמר זימר וזה בידור, תלמה

 

 

​​

מה אתה חושב את חושבת על הכתבה?

כל מה שבאזז

דודה מטושקה- סדרת רשת

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן