חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
ארבעה אבות- כש-‘בדמי ימיה’ פוגש את ‘קופסה שחורה’

ארבעה אבות- כש-‘בדמי ימיה’ פוגש את ‘קופסה שחורה’

קריאה ברומן ‘ארבעה אבות’ מאת אמיר זיו.

 

 

יש ספרים שיוצאים בהוצאת זיקית, ויש סופרים שהם זיקית. אמיר זיו הוא זיקית ספרותית, ולא יעזרו לו הניסיונות לשכנע אותנו שהוא בכלל קרנף. מה שמוביל אותי, כמובן, לשאלה החשובה מכולן- על מה אני מדבר לעזאזל?.

הרומן של אמיר זיו מורכב משלושה סיפורים קצרים, אשר יוצרים ביחד מעין ‘סיפור אהבה בשלושה חלקים’, שאין בו אהבה, אין בו חלקים, וכל הסיפור נשען בעיקר על סיפורים שאנשים מספרים לעצמם.

החלק הראשון הוא מעין רומן מכתבים בין אדם שיש לו יותר מדי זמן פנוי לבין אדם שיש לו המון מזל בחיים, החלק השלישי מתואר בצורת בלוג שממחיש באופן ברור איך היה נראה ‘בדמי ימיה’ אם היה אינטרנט בתקופת ממלכת פרוסיה.  החלק השני ברומן הוא הסיפור עצמו שנלווים לו הפריקוול והסיקוול, אשר משלמים אותו ומאירים אותו משני כיוונים שונים.

 

 

קחו עשר דקות והאזינו לסיפור הקצר ‘תחרות ריצה’ במסגרת פרויקט ‘סימני קריאה’ של כאן

צורת ההגשה המעניינת של אמיר זיו משכה מאד את תשומת ליבי כמו שקינוח בתוך נעל מושך את תשומת הלב של ראש ממשל יפן.  מאז ‘קופסה שחורה’ לא נכתב רומן מכתבים בעל שיעור קומה שכזה בספרות הישראלית, טרם נכתב רומן-בלוג שכזה בספרות הישראלית. בצירוף הנדבך השני המרכיב את העלילה והדרך שבה החלקים השנים מאירים אלו על אלו ונסמכים אלו על אלו. שלושת הסיפורים עומדים ביחד כמו שלוש אבנים מעל למשקוף, כאשר השתיים הצדדיות תומכות והשניה היא אבן הראשה אשר יכולה להחזיק עליה גג שלם. אבני הטירוף וההרס העצמי מחזיקות את אבן חיי היומיום. אבן הפראיות שמייצג גיורא ואבן התרבות-מיכה, מחזיקות שתיהן את אבן האמהות ששרון הופכת אליה. אבן המכתבים המבויילים ואבן הבלוג המקוון מחזיקות את אבן התוכחה החוזרת בכל דור ודור ולובשת צורות שונות. 

 

 

הקסם של אמיר זיו מצוי בפרטים הקטנים והחבויים בתוך הסיפור. בין אם מדובר בשכן סטוקר עם עברית של בית מרחקת, או בוטרינר של חיות פרא אשר הופך בעצמו לחיית פרא. בין אם מדובר בתהליך חיפוש עצמי של נערה בגיל ההתבגרות, שהוא תובעני וקשה, ובין אם מדובר בניסיון לחשוף וריד מעל אוזן של קרנפה כדי להכניס לה עירוי תוך וורידי. ההשתרגות הזו יוצרת מעין פלינדרום ספרותי עם מסקנה אחת נחרצת- הגיהנום הוא הזולת. אנחנו רק מאפשרים לו להתחבא בפחדנות בקומה למטה ומתעלמים מקיומו. אנחנו מאפשרים לגיהנום להאיחז בנו כדיבוק גם במחיר האנשים היקרים לנו מכל. 

ממליץ לכם לקרוא את ‘ארבעה אבות’, רגע לפני שיהפוך להצגת השנה של הקאמרי!

 

ארבעה אבות, אמיר זיו ספריה לעם , עם עובד, בשנת 2017

 

 

דודה מטושקה- סדרת רשת

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן