“סטיבן קינג הוא דיקנס של החיים המודרניים. הדיקן של הנפש האמריקאית . מה שהוא עשה בשנות השמונים והתשעים היה פרסקו ענק.
הכנסיה החילונית הגדולה של אמריקה”.
את הדברים מספר הסופר והמתרגם עודד וולקשטיין למגזין ‘עושה רוח’ במסגרת פודקאסט ‘העשירייה’.
“הספרים של סטיבן קינג הפכו את הז’אנר של האימה לאחד הנחוצים ביותר בנוף הפנימי, שלי. בבית שלי יש שלושה מדפים עם ספרים שלו. אני פחות זוכר את הספרים והעלילות, אני זוכר בעיקר את המטאפורות.
אני זוכר שבערב הבחינה לבגרות, הייתי צריך ללמוד או לקרוא את סטיבן קינג. התלבטתי מעט, ידעתי שהבחירה שלי עלולה להשפיע על שארית חיי, אבל לא התאפקתי ובחרתי בספר.
יש לציין כי מעטים שאלו את קינג לגבי הלשון שלו, כי התפישה היא שהספרים שלו מיועדים לצריכה חד פעמית. לדעתי אבל צריך לקרוא את הספרים שלו לעומק. הוא סופר גדול, מפסקה לפסקה וממשפט למשפט הוא העובי והדחיסות והעושר של מרקם השפה. זה מעשה שרק סופרים גדולים עושים.
כמו כן מדובר בסופר פורה באופן מדהים. בספרים הראשונים שלו היה ברק מטאפורי ומעבה סגנוני שקצת הלך ודלל בשנים האחרונות. אומנם אני לא עט כל רומן חדש שלו, אבל הקורפוס שלו מספיק בעיניי.
לפני כמה שנים חבר ואני כתבנו למודן מכתב ובו הצענו לתרגם סיפורים שלו. בעבר הוא קצת תורגם בחטף ובחיפזון. אני לא חושב ש-‘זה’ ו-‘העמדה’ היו מתורגמים כהלכה, יש מקום לחדש.
בשנים האחרונות הוא מקבל ביטויים ראשונים של הכרה בו. הוא אומנם לא יזכה בנובל, אבל הוא הזוכה שלי”.
14/10/2019זוכה פרס נובל בספרות מואשם בהכחשת ג’נוסייד
הסופר האוסטרי פיטר הנדקה קיבל פרס נובל לספרות לשנת 2019, והמבקרים לא מתרשמים. עברו הפרו הסרבי של הנדקה מתברר כאות קלון על הוועדה השבדית.
25/08/2019הבז: המטמורפוזה של עודד וולקשטיין.
כשהייתי ביסודי קראתי את סדרת אנימורפס שיצאה בעברית באותה תקופה. הספרים דיברו על חבורת בני נוער שקיבלו מעין טכנולוגיה חייזרית שמאפשרת להם להפוך לכל חיה בעולם (במידה והם נוגעים בה ורוכשים את תבנית הדי-אן-איי שלה). מאז מלווה אותי המחשבה על כך שאפשר להפוך בצורה כלשהי לחייה לפרקי זמן קצרים. הקריאה בספר הבז הייתה הדבר הקרוב ביותר למטמורפוזה כזו.. הבז נכתב…
