חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
מעתיק ומדביק- על הספר ‘קופי ופייסט’

מעתיק ומדביק- על הספר ‘קופי ופייסט’

צבא, מיליטריזם, דור ה-Y, ועברית מופלאה. ספר הסיפורים של יואב רוזן הוא גחלילית ספרותית שמשאירה ‘אפטר-טייסט’ של סיגר קובני.

 

הספר קופי ופייסט מאת יואב רוזן מתואר באתר ההוצאה כקובץ סיפורים אשר “במרחב הבלהות המשורטט עד דק, נשאלות מחדש שאלות על אינטימיות, מגע ותקשורת בכלל”

הספר זכה פרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם לשנת 2014. השופטים נמקו כי “סיפורים קצרים המתארים בעוצמה דרמטית מציאות מקומית מנוכרת, אקסצנטרית, אינטנסיבית. החתירה כנגד הנרטיב הצבאי היא מחאה נגד שגרת המיליטריזם בישראל, מעין קופי פייסט של שיח צה”לי מאצ’ואיסטי מתומצת”.

באופן אישי  הרגשתי משהו אחר. הסיפורים של רוזן נמצאים כל הזמן על סף תהום. כאילו משהו עומד לקרות כל הזמן. במהלך הקריאה הרגשתי כמו כלב שיודע שרעידת אדמה מתקרבת והוא קופץ על הדלת. לא אספיילר את הסיפורים ואספר האם קורה משהו גדול או שהחיים נשארים על מי מנוחות, רק אדגיש כמה הדגשים לגבי הספר.

 

 

 פעולת ההעתקה וההדבקה בספר סיזיפית וחסרת חמלה יותר מפעולה של העתקה של שיח, או אורח חיים צהל”י. לדעתי מדובר בעניין מחוספס יותר- העתקה והדבקה של חווית זרות וגלותיות. תודעת נרדפות אשר חוזרת על עצמה, לא בין סיפור לסיפור, אלא בין המציאות הישראלית  להוויה הישראלית-יהודית.

אלו שתי תודעות שונות הנעות זו סביב ירחה של זו. כמו  הזוג ישראלים במסעדה שוממת אשר ממתינים לפיגוע שלא יוצא לפועל כאילו היה מדובר בבני שטעטעל שמחכים לפוגרום הבא.

העתקה תודעתה של ילדה שעומדת ליד הכיור והדבקה לתחושה שהיא עומדת על סף קומה חמישית. 

אפילו המושג הלועזי ‘קופי פייסט’ הוא פעולת העתקה והדבקה בין תרבותית, מהתרבות הגלובלית-אמריקאית לתרבות הישראלית המגלומנית שנזקקת לניחוח זר כדי להיחשב בעיני עצמה.

הצבא המופיע בספר הוא לא צבא של כיבוש, אלא צבא של הוויה. דיסוננס בין מסגרת ממושטרת של צייתנות והגנה, לבין מציאות של שיעמום, שיחות על אנטונלה וז’וז’ו חלאסטרה. היפר ראליזם שיכול להפוך לערוץ 20 המשדר את האח הגדול עשרים וארבע שעות ביממה או בסיפור קצר על חיילים שמגרבצים את עצמם לדעת ו-‘מסתובבים סביב עצמם כמו שועלים עם כלבת’ (כמאמר הסיפור). 

נקודה מעניינת נוספת לציון היא  השפה, בין אם מדובר בצירופים כמו “טעות מדויקת”:, “ירח המחייך חיוך חריצי” או “חוט מחשבות עמומות כמו חוט ריר ארוך”. יואב רוזן מוציא שם רע לבני דורינו המושמצים על לשון דלילה ומשפטים המנוסחים להודעות ווטאספ. רוזן הוא מהסופרים בני דורי שגורמים לי להאמין כי הגל הבא בספרות העברית יהיה הגל המשמעותי והמהפני ביותר שידעה הספרות העברית מזה דורות.

 

קופי ופייסט  מאת יואב רוזן, 2015, יצא לאור בהוצאת ‘אפיק’

 

 

דודה מטושקה- סדרת רשת

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן