ליאונרדו דה וינצ’י- השוואה שלוש הביוגרפיות

אנטומיה ואדריכלות כדי מכניקת זורמים, גיאומטריה ומוזיקה, שלום וברוכים הבאים לליאונרדו דה ויצ’י, האמן, שבנוסף לציוריו, הותיר יותר מ -7,000 עמודים ממחברותיו- וכולם מלאים במגוון מדהים של רישומים, רישומים, הערות, שרבוטים וחישובי. כל אלו הפכו את ליאונרדו דה ויצ’י למעין בן גוריון של הרנסנס. האדם שכל אחד היה רוצה לחקור.

במקרה שלי, אני פחות מתעניין באנשים עצמם אלא בסיפורים שמספרים עליהם, ולכן אציג בפניכם סיקור קצר של שלוש ביוגרפיות עבות כרס אודות ליאונרדו דה וינצ’י.

ליאונרדו דה וינצ’י – דימטרי מרז’קובסקי

הספר הראשון והמשונה ביותר הוא לא בדיוק ביוגרפיה, אלא רומן ביוגרפי שכתב הסופר הרוסי דימטרי מרז’קובסקי

שכתב טרילוגיה שחלקה הראשונה עוסק בישו, השני בדה-וינצ’י, והשלישי- פיוטר הגדול.

הרומן משך אותי במיוחד בשל התרגום המופתי מרוסית – של יוסף ליכטנבוים.

מדובר ברומן רוסי אודות החיים ברנסאנס.
דימטרי מרז’קובסקי עצמו השקיע זמן רב בלימוד תולדות הרנסנס, ובשנת 1896 ערך מסע לאירופה וביקר במקומות בהם שהה ליאונרדו דה וינצ’י בזמן שהתלווה לפרנסיס הראשון מצרפת .

הרומן לכשעצמו מציג את דה וינצ’י מתוך זווית ראיה דתית, העוסקת בהתייחסויות שונות ולכריסטוס ואנטי כריסטוס. ליאונרדו דה וינצ’י עובר מעין חקירת שתי וערב הבוחנת את מידה האמונה שלו לעומת כמות התעוזה אשר מפעילה אותו.

השאלות התיאולוגיות מוצגות בעיקר דרך דמותו של ג’ובאני בלטראפיו. דיונים דתיים נוספים חולפים דרך דמותו שלו האב פאוסטינו, אשר רואה את השטן בכל מקום, וברגע שיא פורץ לביתו של דה וינצ’י ומנפץ פסל יפהפה.

בשורה אחת, ניתן לסכם ש-“האדם מחליף את המוסר בהתפעלות מהכוח ומציב את האמנות לצד השני של הטוב והרע “.

ליאונרדו דה וינצ’י מעוף הרוח- צ’רלס ניקול

הביוגרפיה הבאה פשוטה הרבה יותר לקריאה, למרות שמדובר בספר מחקרי ולא רומן ביוגרפי.

צ’ארלס ניקול הוא סופר אנגלי המתמחה ביצירות היסטוריה, ביוגרפיה, ספרות ומסעות. העבודות שלו עסקו, בין השאר בכריסטופר מארלו, ארתור רימבו, וכעת גכ בלאונרדו דה וינצ’י,. בשנת 1974 הוא זכה בפרס הסופר הצעיר של סאנדיי טיימס

ניקול ביקש להשיב למיתוס שהתקבע במאה ה -19 , (והופץ על ידי ג’ורג’יו וזארי , מחבר ” חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים” המפורסמים ביותר) . הסברה מתארת את ליאונרדו בתור הומניסט מבריק, שפועל בתחומים האמנותיים והמדעיים, כאשר הוא מונע על ידי צורך עז להצטיין. .

ניקול מציג את לאונרד כאיש בעל נפש יוצאת דופן שלא יכל לממש את עצמו בשל הנסיבות המשפחתיות והתרבותיות. המחבר מראה את הכישרונות הרבים של לאונרדו: אותו כצייר, מוזיקאי, אדריכל, פסל, סופר, פילוסוף, משורר, מתמטיקאי, אנטומט, מכונאי, גיאולוג, הידרולוג ואסטרונום. המעבר בין התחומים, לפי ניקול, לא היה בשל צורך עז להצליח, אלא בתור חירות יצירתית שהיה צריך לממש.

לאונרדו דה וינצ’י של וולטר אייזקסון

היצירה החדשה של וולטר אייזקסון, מתארת את סיפורו של דה וינצ’י, מציגה את  חייו המוקדמים ואת חניכותו של לאונרדו דרך התבוננות ביצירות שלו, ולא בהכרח דרך התחנות העיקריות שאותן עבר בחייו.

הניתוח של חייו ליאונרדו דרך היצירות שלו, ופרישת קורותיו על פי התפתחותו היצירתיות, כאילו האדם והאומן – חד הם, הוא זה שיצר את הבדל והפך את הקריאה למהודקת יותר . אפילו בשביל אדם כמוני שלא ממש מבין באומנות, התיאורים משכו אותי, בתחילה להיכנס לגוגל ולעקוב אחר התמונות המתוארות, אך תוך זמן קצר,

עם זאת, עד מהרה הפסקתי לבחון את היצירות בעיני, והעדפתי לדמיין אותן כפי שאייזקסון הסביר. כך שנהניתי מספיק מהקריאה, בשביל שלא אזדקק לאומן עצמו.