כשהתחלתי לקורא את הספר צפרדעים מאת מו יאן הרגשתי חמיצות מאד גדולה בגלל ההנאה האדירה שהספר גרם לי. כפר קטן ונידח בסין. מיקרוקורסמוס של חיים במרחב מצומצם שבו אנשים נקראים בשמות מגוכחים כגון “צ’ן אף”, “שיין שפה עליונה ושיין שפה תחתונה” כדי להינצל מעין הרע.

במרכז העלילה נמצאת בת כפר סיני בשם ‘דודה’, שמתגלה בתור מיילדת מחוננת. באותם הימים הועסקו בעיקר  מיילדות הקשישות שמחו נגד רפואה המתקדמת והחדשנית שאמורה להקל על היולדת. הוותיקות שחששו לאבד את מקום עבודתן דבקו בגרסה לפיה יש רק דרך אחת ליילד תינוקות- בעזרת מערוך על הבטן. תיאור מחריד עד כדי צחוק.

דודה הופכת להיות המיילדת המובחרת של הסביבה עד שהארוס שלה מואשם בבגידה מולדת, ובעקבותיו גם היא. הקטגורים בהמוניהם הם כמובן  אנשי הכפר המוצגים ברומן מוצגים כחסינים לאידאולוגיה.

הסיפור הזכיר לי את ‘סיפור על אהבה וחושך’ מהרגעים הראשונים. הפרובינציאליות שמסתרגת באוניברסליות. הזיכרונות הנידחים שפורטים על נימי הנפש של הקורא למרות המרחק הרעיונו והגאוגרפי. לעומת הספר של עמוס עוז, הספר של מו יאן לא מביא את נקודת המבט המשתוממת של המספר. בעוד עמוס עוז מספר על עצמו ועל השינויים החברתיים והתרבותיים שהיו חלק מתהליך ההתבגרות שלו, והמירוץ ‘להדביק’ את ההשתנות וההתחדשות של העם הציוני. הספר של מו יאן מציג מספר עד שלוקח חלק מועט בעלילה .

כמו כן, צפרדעים מאת מו יאן,  גם החזיר אותי לברבורי פרא של ז’ונג ג’אנג  שתיאר את חיי הכפר של סין במהלך מהפכת התרבות בעוד הספר ‘ברבורי פרא’ מתאר חברה כפרית ללא סנטימטים, אנשים בורים וטיפשים שמסוגלים לנהל שיחות על החום הכבד ועל תפוחי האדמה. הספר של מו יאן מתאר בתוכו מעין פרא אציל סיני, אנשים חכמים ומלומדים שאומנם יודעים בקושי לקרוא ולכתוב, אך בעלי חוכמת חיים.  

יאן, שפירושו “אל תדבר”, הוא שם העט של גואן מויה, בנו של בעל קרקעות אמיד ממחוז שאנדונג שבצפון מזרח סין. הרומן ‘צפרדעים’ מספר על  כיבושה היפני של סין ועל ניצחון המפלגה הקומוניסטית ב -1949, על הרעב ועל התהפוכות הפוליטיות האלימות של שלושים   השנים הראשונות של השלטון הקומוניסטי, ולבסוף, הטלטלה לצורת השתוללות מוזרה של הקפיטליזם המכוון על ידי המדינה והכוחות החברתיים ששינתה.

התרגום של תרצה ערב וקובי לוי הפך את המקור הסיני למופת עברי. הבחירה בתיאור ‘דודה’ לעומת המקור הסיני ‘גוגו’ היה יותר הולם ומניח את הדעת. למרות שמדובר בשני מתרגמים לא הורגש טלאים בתרגום או שינויים שיכלו להתרחש בעקבות מעבר ממקלדת אחת לאחרת.

צפרדעים מאת מו יאן | תרגום: תרצה ערב, קובי לוי חרגול | דצמבר 2015 | פרוזה תרגום | 455 עמ’ מודפסים