שנת 1973 תיזכר לדיראון עולם בתור השנה הארורה שבה הופתענו במלחמת יום הכיפורים. באותן השנים מערכת מלאי התחמושת הצה”לית נוהלה כבר על ידי מחשבים אשר הצביעו על מחסור חמור באמצעי לחימה. בלחץ של גולדה מאיר נשלחה אספקת חירום מארצות הברית. עם זאת, אף מדינה באירופה לא הסכימה שמטוסים שיסייעו במאמץ המלחמתי לטובת ישראל- יעצרו לתדלק בשטחן.
רק לאחר שהפרשייה נפתרה בעזרתם האדיבה של האיים הקניים, התברר כי מחסני התחמושת היו ריקים כי האספקה נשלחה לחזית, ואין כל מחסור.
באותה המלחמה, סבא שלי, מיכאל חנני, שירת בסיני ודאג למערך האספקה של הדואר שהגיע כמעט כל יום בשעות קבועות וללא עיכובים. המכתבים מהבית היו אמצעי התקשורת היחידי ועזרו להרמת המורל בזמנים הקשים של מלחמת יום כיפור.
בפרק הקרוב, מיכאל חנני יספר על אחת החוליות המעניינות ביותר בשרשרת המאבק של מלחמת יום הכיפורים.
להאזנה לפרק:
לקריאת
