מרב זקס פורטל מתרגמת ספרות, סופרת ומשוררת לא מבדילה בין נשים וגברים (כל עוד האצבעות שלה על המקלדת)

מהי הדרך הטובה ביותר לשווק את הספרים שלך?

אני הכי שמחה שהספר עובר מפה לאוזן, מקוראת לקורא לקוראת וכן הלאה. מיד אחרי יציאת הספר הלכתי לכמה חנויות ספרים כדי לפגוש קוראים ולהמליץ על הספר. אחרי שתיים שלוש חנויות הבנתי שזה לא בשבילי, אני רוצה שהספר יפגוש את קוראיו באופן בלתי אמצעי. לשמחתי הוא מושאל יפה בספריות ועדיין נמצא (שנתיים אחרי שראה אור, כמעט נצח במונחים ישראליים) בחנויות ספרים מעולות כמו המגדלור.

מה הדבר הכי קשה בכתיבת דמויות מהמין השני?

שאלה טובה, כשאני כותבת דמות אני לאו דווקא חושבת על העובדה שהיא אישה או גבר, יש נשים שהיה לי קשה לכתוב, יש גברים שהיה לי קל, אבל אין ספק שיותר קל לי לכתוב אישה שעושה סקס, מאשר גבר.

מה היתה הסצנה שהכי התקשית לכתוב?

סצנת ההלוויה במלאכים באופק. ענבל, הגיבורה ששכלה את בנה הפעוט, מבקשת מהמשתתפים בהלוויה שיביאו עמם דובי פרווה. כשכתבתי את הסצנה הזאת הרשיתי לעצמי לראשונה ללכת אל סף התהום של “מה היה אילו” הסיפור האישי שלי, שהיה ההשראה לסצנה הזאת, היה נגמר לא בהחלמה אלא בטרגדיה.

“או אז מתקרבים כל הנוכחים לשפת הקבר, ראשית הקרובים ואחר כך הרחוקים, ומשליכים איש את דובו, חתולו, כלבו, ג’ירפתו, וכבר לא רואים ארון, רק ערימה של חיות פרווה, שכמו נותרו שם אחרי משחק של ילד מפונק.” (עמ’ 85).

כמה זמן בממוצע לוקח לך לכתוב ספר?

קשה לומר כי את הראשון כתבתי סיפורים סיפורים. כשהתחלתי את התואר השני בכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית בבן גוריון, אצל מורים מצוינים כמו שמעון אדף, חיים באר, סמי ברדוגו, שרון אס, חיים וייס, חמוטל צימר, שירה סתיו ואחרים כבר הייתה לי דמות ראשית (ענבל) שבאה איתי לשם. ברוב סדנאות הכתיבה השתמשתי בדמותה בתרגילים. בסיום הלימודים היה לי בעצם ספר שהוא סיפורה של ענבל. את הספר הנוכחי (חסידות – שם זמני) אני כותבת כבר שנתיים. כרגע הוא נמצא בשלב מתקדם אבל קשה לי לומר כמה זמן זה ייקח בסופו של דבר, כל ספר והקצב שלו.

האם יש לך ספר ישראלי מהשנים האחרונות להמליץ עליו?

אני שמחה להמליץ על ספר טרי ממש – נעולה של ורד זינגר (סדרת רוח צד, כנרת). ספר חזק, מטלטל אפילו, שיש בו אובססיה וסוד כמוס, יחד עם הומור, אהבת הטבע והילד. והוא נועז במובן האמיתי של המילה.

נעולה ורד זינגר \ יצא לאור ע”י הוצאת דביר, בשנת 2018, מכיל 224 עמודים,

האם היית רוצה שהשירים שלך יולחנו? (ואם כן, על ידי איזה מלחין ישראלי):

ברור! אשמח לכל לחן שיעשה עימם חסד, וכל מלחין שמתחבר לאחד משירי מוזמן. בין המלחינים האהובים עלי – חמי רודנר, רונה קינן, אסף שריג, קורין אלאל, דודו טסה ואלונה דניאל.

מה היה התרגום המוצלח ביותר שאת הכי מתגאה בו? 

סלמון הספק של דאגלס אדמס היה הספר המאתגר ביותר לתרגום עבורי בשל רוחב היריעה שלו וסוגי הסיפורת השונים הכלולים בו. זה ספר שיצא לאחר מותו ומורכב מקטעים שונים שנמצאו בעיזבונו, כולל ראיונות, המשך עלילותיו של הבלש דירק ג’נטלי, וגם סיפור לילדים שהצריך עיבוד ולא תרגום על מנת שלא לאבד את משחקי המילים והמשמעויות שלו. מהפסקה הפותחת אפשר, נראה לי, להבין את המורכבות:

“רצוי שתדעו מה ההבדל בין תמוז לתפוז. זהו הבדל פשוט למדי, אבל חשוב. תמוז הוא אחד מחודשי השנה ואילו תפוז הוא אחד מפירות ההדר. כמו רוב הדברים זה לא עד כדי כך פשוט, כמובן. אם רוצים לעשות מיץ מתפוז כדאי לסחוט אותו כמו שצריך. אבל את חודש תמוז מומלץ בחום לא לסחוט כלל. אם כי אפשר בהחלט לסחוט תפוז בחום של תמוז. אפשר גם לסחוט תפוז  באב או באלול, אם מתחשק לכם, או במסחטה. זה באמת טיפה מסובך, אבל יש בזה איזשהו היגיון, אם חושבים על זה קצת (שם, עמ’ 112, הוצאת כתר, 2005).