NVLD היא לא יותר מאשר סוג של הפרעת קשב.
טעות. לתסמונת יש חוקים משלה. אנשים עם הפרעות קשב עלולים לאבד ריכוז בגלל סיפור שמופיעה בחלון. אנשים עם NVLD יכולים לאבד ריכוז מעצם המחשבה על ציפור. כפי שציין פיטר פלום בספרו- ‘דפוק איכשהו אבל לא מטומטם’ (2016)
NVLD מפריע בעיקר ללמידה.
שגיאה. לקות למידה לא מילולית, כשמה לא היא- צצה במסגרת בית ספרית, מכיוון שזו התקופה שבה הבעיות הן המהותיות ביותר .
עיקר הבעיה בתסמונת, לדעתי, היא בחשיבה מהירה, שליפת מידע מהיר בנושאים ספציפיים, אבל מצד שני אימפולסיביות, גם במקומות הדורשים עבודה מעמיקה והבנה של דקויות.
אני יכול להבין את ההיגיון שצריכה תמיד להיות מגבת ידיים בשירותים, אבל כשהיא לא בסביבה אני אפילו לא מחפש, מנגב עם הידיים ושוכח מקיומה.
אפשר לטפל בתסמונת כמו בכל סוג אחר של הפרעות קשב וריכוז
מה פתאום! . לפני חמש שנים מטפלת ‘מוסמכת’ הפנתה אותי לשיעורי יוגה. היא טענה שזה יכול מאוד לעזור לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז.
הבעיה היא שיש לי גם בעיה בתפישה חזותית. החדשות הרעות הן שכל שיעור היה מלווה אצלי בסדרה של התקפי חרדה, כי תמיד הייתי פונה לכיוון הלא נכון, ואף פעם לא מצליח להבין איך מניחים את ברך ימין מעל מרפק שמאל כשרוחב האגן מקביל לעפעף של העין השלישית.
החדשות הממש רעות הן שגם התחלתי לעבור בקבלה של מכון יוגה ולא היה לי נעים מפני מורים שהכרתי,
תמיד הם היו מזמינים אותי לשיעור שלהם ואחרי פעם או פעמיים – עזבתי.
אנשים עם nvld צריכים ביקורת בונה
חס וחלילה. באופן אישי אני מבקש ביקורת מדוייקת. אם למשל אומרים לי שיש בעיה בכתוביות בסרטון שלי- אני יכול לנסות לאתר את הבעיות כל הלילה. אני צריך הוראות מדוייקות אחרת אני מנסה להבין בכוחות עצמי, וזה איום ונורא.
אנשים עם NVLD זקוקים לאסטרטגיות-
בשום פנים ואופן. תמיד חשבתי שאני צובע באסטרטגיות ומנסה ליישם את כל השיטות ואת כל הדברים הנכונים בעת ובעונה אחת. למזלי צפיתי בסרטון של הצדקת לינדה קרנזליס ובו היא מסבירה למה אנשים עם NVLD צריכים למצוא את האסטרטגיות של עצמם, במקום להסתמך על עצות של נוירוטיפיקלים.
NVLD היא תופעה מוכרת
לא מצליחים לקרוא את השורה?’ ועכשיו כשאתם קוראים – אתם מבינים למה המשולש עם הצ’ופצ’יק למעלה?
▲ ככה אני מרגיש בערך כל מאז שעברתי את האבחון- שקוף. הציעו לי רק תוספות של זמן מאז שעברתי את האבחון הציעו לי רק תוספות של זמן והמבחנים בעל פה ושאר דברים שלא עזרו לי. גם בתארים באוניברסיטה לא הייתה לי שום הכרה, או הבנה, ומי מדבר בכלל על מלגה. בסופו של דבר כולם מניחים שאיכשהו זה הכל קשור ל-ADHD
אנשים עם התסמונות מבורכים בהרבה מעלות, צריך רק להשקיע ולהתאמץ ולהצליח.
כמעט. לאחרונה פרסמתי פוסט שבו הסברתי למה לא הוצאתי אף רומן לאור למרות שיש לי כבר שלושה במגירה.
השורה התחתונה היא שהיום בשביל להצליח- צריך הרבה מאוד כשרים ויכולות ניהול טובות. מישהו כמוני צריך לעבוד קשה פי ארבע כדי רק כדי להגיע לקו הזינוק.
אין הרבה מחקרים על בוגרים NVLD בגלל שזו כנראה לא בעיה חמורה.
לדעתי הסיבה ברורה ועצובה, אנחנו לא גאונים מהסוג ששווה להשקיע בו,
כל הצד הטכני שלנו מתפקד, והעולם הזה מאד טכני, הרי – איזו אפליקציה מישהו כמוני יכול לפתח?, איזה קוד אני מסוגל לכתוב?.
כאשר בדקתי את האתרים הגדולים של מכונים המחקר העוסקים ADHD ואספרגר גיליתי שכולם מתרברבים במתכנתים גאונים ומפתחים מוכשרים- שהצליחו לפתח. השקעה במחקר על NVLD בקרב בוגרים לא תניב תוצאות. אנחנו אוכלוסיה שמתרכזת בעיקר בתחום הרוח, מעטים הבוגרים שיוכלו להרשות לעצמם טיפול עם שכר אפסי.
לילדים בבתי ספר יש לפחות הורים שמוכנים לעשות הכל שהילדים שלהם ייצאו נורמליים, אבל לפי כל חיפוש ופילוח ברשת התוצאה ברורה- כשהמחקר הפסיק להיות רווחי, הקשיים שלנו חדלו מלהתקיים.
מה אתה בוכה?, תראה את הדברים שאתה מפיק!
סדרת רשת עצמאית זה נחמד אבל, זה עולם אנשים שורטים את הדלתות, אפילו הפודקאסט שלי לא מצא בית כתוכנית רדיו, ופניתי לכל התחנות. בקצרה, מדובר בראיונות עם בשחקנים, סופרים ואנשי תרבות. כאשר המראיין הוא שילוב בין איש הגשם לכחול עמוק, כלומר- אני.
בינתיים העריכה, התיאומים, ההפקה, ההפצה והשיווק- הכל עליי ועל הכתפיים החלקלקות שלי. אני אומנם יודע להציג את קצה הקרחון. אבל כמות העומס שאני מכביד על עצמי נוטה להפר את אמנת ז’נבה.
.
לקריאת
