לפני שנתיים פורסמו ביוטיוב סדרת הרצאות של פרופ’ אוריה שביט. ההרצאות ניתנו במסגרת – הפקולטה למדעי הרוח: “האסלאם והמערב: מפגש או התנגשות ציוויליזציות?” צהרי יום ד’ – סדרת הרצאות בחסות הרקטור.

ישנו מלכוד באשר לעיסוק בעולם המערבי בשנים האחרונות. מצד אחד חובת הפוליטקלי קורקט סותמת פיות בכל הנוגע לטרור. מצד שני מזרחנים כמו מרדכי קידר וגיא בכור, מסיתים את הדיון בפוליטקה והאקטואליה בעולם הערבי לעיסוק בסכוך הישראלי פלסטיני.

גם עולם ענף המזרחנות חווה משבר קשה מאד, ברנרד לואיס ז”ל. אחד מאבות המזרחנות המודרנית הואשם בניאו-קולוניאליזם ובמקרים רבים הוא מוקצה מדיונים אקדמיים.

שאלת העולם הערבי היא שאלה רחבת היקף שרק בעתיד האובייקטיביות הנדרשת תוכל לנסות להשיב עליה. למרות הכותרות העוסקות בטרור, ההגירה המסיבית לאירופה, המצב הבלתי אפשרי והמלחמות במדינות המוסלמיות- כל אלו מונעים מחוקרים לעסוק בעולם המוסלמי ללא מידה של ביקורת. נדמה  כי העיסוק בעולם המזרח כיום פחות מבקש ‘להבין’ את העולם הערבי אלא להתכונן למה שיביא  אותו עולם.

[wpdevart_youtube width=”840″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]WDOA&t=10s[/wpdevart_youtube]

אוריה שביט עשה את הפלא ובמשך שתים עשרה הרצאות מדהימות ניסח באופן מדוקדק את חייהם של המוסלמים במאה ה-21. ההרצאות הכילו בתוכן יריעה היסטורית שחרגה לא פעם מהעיסוק בעולם המוסלמי, אך עם זאת נשארו רלוונטיות לדיון.

מצד אחד, שביט עסק במשך הרצאה שלמה בשאלת המוסלמים באיסלנד ולשאלה ההילכתית שמאיימת לפלג את האיסלם- האם  בקיץ באיסלנד יש לילה או שאין לילה. השאלה קשורה לצום הרמאדן על פיו צמים מצאת השמש עד שקיעת השמש. בעוד חלק ממוסלמיי איסלנד מבקשים לצום לפי שעון מכה, החלק השני מאמין כי למשך שעתיים השמש יורדת מספיק נמוך (בשעה של אמצע הלילה!), ובמשך הזמן הזה ניתן לשבור את הצום.

פרופ’ שביט נע בין הסיפורים הפיקנטיים לעיסוק התרבותי באיסלם, בין לורנס איש ערב דרך נגיב מחפוז. במקרים אחרים במסגרת הרחבת היריעה הוא מביא את סיפור נפילת חומות ברלין במטרה להציג את ‘קץ ההיסטוריה’, התאוריה שגררה אחריה את תאוריית ‘התנגשות הציוויליזיציות’.

[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]rNQ7Le2X1v8[/wpdevart_youtube]

מעבר להבנה המעמיקה של העולם המוסלמי, ההרצאות של אוריה שביט הן הזדמנויות פז לשיעורי ‘עמידה מול קהל’. פירוק נושאים מורכבים לסיפורים קצרים ואנקדוטות מרתקות. שביט התחיל את דרכו באותה נקודה שבה התחיל יובל נח הררי שפיתח את סדרת ההרצאות ‘מבוא להיסטוריה אנושית’ לספר ‘קיצור תולדות האנושות’. 

יש לציין כי השניים אינם ברי השוואה נח הררי הציג תפישה היסטורית מרתקת שהפכה למעין מניפסט פילוסופי חילוני על מהות האדם. אוריה שביט מתאר דו”ח מצב הקשור לעולם המוסלמי אל מול המערב.

הנושא מעסיק היום חוקרים רבים, העוסקים בנושא המוסלמי, לרוב מתוך הפרדיגמה הישראלית ושאלת ישראל-פלסטין. שביט מרחיק את העדשה ומדבר על ההתמודדות שמאחורי הכותרות המפוצצות בחדשות.  פסקי הלכה מודרניים איסלמיים מודרניים, וחייהם של נהגי מונית סומלים בארצות הברית שלא מוכנים לקחת איתם נוסעים שבאמתחתם אלכוהול.