הרומן ‘חווית משתמש’ מאת נועה סוזנה מורג הוא מכתב ‘אני מאשים’ חריף של דור ה-Y, נגד המכונה המשומנת שנוצרה למידותיו וקמה על יוצריו. בעוד אני כותב את שורות אלו גוגל כבר מנתח את הפרופיל הפסיכולוגי שלי ומוכן לפרסם לי מכנסים מנומרים.

בראשית הביקורת לספר ‘חווית משתמש’- גילוי נאות. לאחרונה העלתי את הפודקאסט ‘קיצור תולדות הספרות’ במסגרת שיתוף פעולה של החינוכית הוספריה המרכזית לעיוורים , כבדי ראיה ומוגבלים. באחד הפרקים עסקתי בעתיד של הספרות והנושאים בהם הספרות לא עוסקות. הספר ‘חווית משתמש’ הוא רגע של נחת ואכילת כובע מבחינתי, שכן הוא מציג בפניי רומן מצוין אשר עוסק באופן ישיר בחיים של המאה העשרים ואחת, זו אשר נעדרת באופן קבוע מהספרות הישראלית והעולמית. פייסבוק, ווטסאפ, מצבי ‘זומביפון’, כל אלו- הס מלהזכיר. הרומן ‘חווית משתמש’ הוא דוגמא לספר שמושך אותי ודוחה אותי בו זמנית. הוא מעורר בי פלצות ופליאה.

במרכזו של הספר מעין תהליך הדרדרות של עובדי חברה העוסקת בניהול חווית משתמש, מיקסום של כל אלמנט מקוון ומרושת במטרה למשוך אליו את המשתמש ובסופו של דבר להוציא ממנו את כרטיס האשראי.

בעוד העולם הדגיטלי עושה ימים כלילות כדי לעמוד על טיב רצונותיו של הלקוח ומיקסום כל רגע קיברנטי בעבור רווח מטאפיזי, בצד השני של המסך עומדים עובדים מול שוקת שבורה של חלומות ושאיפות. תוכנות המחליפות ידיים עובדות ומייתרות את האדם. שפע עצום מימדים אשר מבקש לבלוע את הלקוח המשתומם מול המדפים. מעין תחושה שהכל בחיים אפשרי ולמרות זאת שום דבר אינו אפשרי. כל אדם רואה את עצמו כמעין פתית שלג יחידי במינו שיכול לבחור בין חלב אורז, חלב שקדים וחלב סויה, אך בסופו של דבר נותר מול ברירת אומללות אחת ויחידה.
הכתיבה של סוזנה מורג עושה שירות מצוין לבני דורי אשר מנסים לבטא את זעקתם של השבעים. אלו אשר לא סבלו ממחסור פיזי בחייהם אבל המחסור הנפשי הולך ומעמיק. בעולם שבו חיי אדם שווים להשגיו של האדם, ועולם התעסוקה מעדיף למקסם את הישגי המחשב על פני הישיג העובד. בימים בהם נוצר מצב תודעתי חדש שלא היה כשכמותו, מעטים הסופרים אשר ביקשו להתייחס אליו ולאפיין אותו במידת תשומת הלב הנדרשת.
נועה סוזנה מורג יצרה UX ספרותי. עכשיו תורכם.

חוויית משתמש נועה סוזנה מורג | כתר | מאי 2016 | פרוזה מקור |