מבקר הספרות ערן הורוביץ עומד להוציא את ספר הביכורים לאור. בתפריט- ארוחת ערב צבעונית עם היינריך הירוק. 

 

 

 

האם קרה לך שסופר התווכח איתך על ביקורת שכתבת?

 

לא כתבתי בחיי יותר מדי ביקורות. עד כה הסופרים לא התווכחו. נדמה לי שנותרנו ביחסים טובים. בחרתי מלכתחילה לכתוב על סופרים שהכתיבה שלהם מוצאת חן בעיניי. נדמה לי שהיום נפוצים שלושה סוגים של ביקורות: הסוג הראשון הוא ביקורת שנועדה להשמיד את הספר וכל תכליתה היא התמיהה “מדוע הספר הזה נכתב?” הסוג השני הוא ההפך הגמור, הילולה עיוורת שגובלת בפרסומת; ואילו הסוג השלישי הוא אמביוולנטי, ונכתב מתוך אהבה ליצירה המדוברת מחד, ובביקורתיות בלתי-מתפשרת מאידך. זהו הסוג שמעניין אותי לכתוב, אף על פי שגם הסוג הראשון חשוב.

 

 

 

עם איזו דמות ספרותית היית רוצה לשבת לארוחת ערב?

משונה, אבל אף פעם לא שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, כך שאני נתפס כאן קצת לא מוכן. נדמה לי שעם רוב הדמויות האהובות עלי מספרים לא הייתי מסתדר במציאות, גם אם מאוד הזדהיתי איתן. למשל בספר האחרון שקראתי, “היינריך הירוק” של גוטפריד קלר, אהבתי את הגיבור וליוויתי אותו בעונג לאורך יותר משש-מאות עמודים. אבל מה כבר יכולתי לומר לו בארוחת ערב? ומה היה לו לומר לי? נדמה לי שלא הרבה. אני לא בטוח שדמות ספרותית טובה משאירה אותך עם “טעם של עוד” – אולי דמות ספרותית טובה היא דמות שאתה יודע עליה בדיוק כמה שצריך.

.

 

 

האם יש לך מנוי לספריה?

כן, יש לי מנויים לכמה ספריות. המנוי הראשון שלי היה לספריית “בית אריאלה”, שעל מדפי המתכת שלה גיליתי במקרה רבים מהסופרים האהובים עלי ביותר. בשנים האחרונות שאלתי ספרים מספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב – ספריה נהדרת, גם כמקום לשהות בו וגם כאוצר ענק של ספרים.

.

.

 

כמה מדפי ספרים נמצאים בבית שלך?

בגילי, קשה לקבוע איפה נמצא אותו “בית”. בחדר הנוכחי שאני שוכר, למשל, אין יותר מחמישה ספרים. אבל בדירה האחרונה שגרתי בה היו לי פחות או יותר עשרה עד עשרים מדפים, תלוי איך סופרים. כשאני עובר דירה, למשל, כל הרכוש שלי מתגמד לעומת הררי הספרים האלה. לפעמים האגרנות הזאת מכבידה עלי; אבל אין מה לעשות, כשקוראים ספר כמו שצריך אין ברירה אלא לכתוב בתוכו הערות.

.

.

 

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?

אולי את “סיפורים מן הפרובינציה”, ספר מעט נשכח אבל מכיל את הפנינים היפות ביותר של צ’כוב, ועוד בתרגום של מירסקי.

.

 

 

.

 

 

האם יש לך ספר ישראלי מהשנים האחרונות להמליץ עליו במיוחד?

.

 

אני יכול להמליץ, למשל, על סופר אחד שלפני כמה שנים גם למדתי אצלו. אפשר לומר דברים רבים על הכתיבה של סמי ברדוגו – את חלקם הזעיר אמרתי בביקורת על ספרו האחרון, “כי גי” בהוצאת הספריה החדשה – אבל אין ספק שהיא כנה; ומפני שהיא יוצאת מהלב היא גם מגיעה אליו. “אישוליים” של אלי שמואלי (פרדס) גם הוא כזה, וכתוב בתנופה מרשימה. וכמובן גם “חווית משתמש” המצוין של נועה סוזנה מורג (כתר).

.

 

ערן הורוביץ, יליד 94, מבקר ומתרגם. ספר ביכוריו עתיד לראות אור בתחילת 2019 בהוצאת פרדס, בסדרת ‘מלח מים’.