אירוע ה- Israel Calling שהיה עצום בגודלו השנה משך תשומת לב תקשורתית מועטה מאד בארץ.

במסגרת האירוע הוזמנו 45 אמנים מ28 מדינות (כולם עתידים להתחרות באירוויזיון הקרוב). הביקור שאורגן עבור האמנים כלל גיחה לירושלים, נטיעת עצים ביער האירוויזיון (כן, יש דבר כזה), מסיבת עיתונאים, אירוע גאלה מרשים והופעה חיה במועדון התאטרון.

את האירוע הפיקה גם השני טלי אשכול- אשת יחסי ציבור ושועלת אירוויזיון שבשנה האחרונה הוזמנה להיות שופטת ב-‘קדמים’ המקומיים של גאורגיה ושבדיה.

Israel Calling הוא יותר מאירוע לקידום האירוויזיון, הוא אירוע ששם לעצמו למטרה לקדם את ישראל ואת פניה היפות. בנוסף לאמנים שהגיעו הוזמנו גם עיתונאים מאותן המדינות. מליוני העוקבים של הזמרים השונים צפו בתמונות שהעלו מירושלים ותל אביב. ההופעה החיה של האמנים שודרה בשידור חי שכמעט קרס מעומס הצופים.

את אירוע הפתיחה ואת ההופעה החיה הנחתה גלית גוטמן. 

מסע חוצה יבשות

בעבר זמרים היו יוצאים להופעות יחצנות בחו”ל בניסיון לקושש נקודות נוספות. בין המסעות יוצאי הדופן:

הזמרת אנג’ליקה אגורבש שייצגה את בלרוס בשנת 2005 טסה לשלושים מדינות כדי לקדם את השיר שלה (בין השאר הופיעה בישראל בתוכניות של יצפאן ומיכל זוארץ).

הזמר הקפריסאי קונסטנטינוס כריסטופורו הגיע גם הוא ב2005 וקידם את עצמו בתוכנית ‘ריח מנטה’ (ששודרה חודשיים לאחר התחרות).

בשנת 2007 הזמר האוסטרי אריק פּאפּיליה יצא מוינה להלסינקי בקרוואן ושר בכיכרות מרכזיים של הערים הגדולות בדרך.

בעשרות האחרון  אירועי היחצנות הממוסדים של האירוויזיון נוספו לתפריט ההולך והמתעבה של התחרות האירופאית. פסטיבל המוזיקה התפצל לחצי גמר, ובעשר השנים האחרונות (!) לשני חצאי גמר.  בעשור הנוכחי הזמרים יוצאים למסעות כיבוש בהופעות מקדימות ברחבי אירופה- לטביה, לונדון, אמסטרדם ומוסקבה כבר כוננו אירועיי הכנה קבועים לאירויזיון והזמרים נוהרים בהמוניהם.  

מופת של ‘הסברה’

האירוע הישראלי לעומת האחרים מכסה את השהות והמחיה של כל האמנים המשתתפים, ושל העיתונאים המוזמנים איתם.

הסקירה התקשורתית בשנה שעברה הוכיחה את עצמה וישראל התיירותית והשמשית היתה אייטם מרכזי במדורי רכילות ברחבי אירופה. מלבד  מדינה אחת- ישראל עצמה.

מיליוני צופים מרחבי אירופה נושאים את עיניהם לשידור המועבר מתל אביב, ולצערינו תשומת לב חיובית וגורפת היא לא עניין שבשגרה כאן. אירוע כזה מעניק זריקת חיים למאמצי ההסברה הישראליים.

קיצור תולדות האירוח

לצד ההשקעה העצומה באירוע עולה שאלה שמעסיקה את היהודים שבקהל- ‘לא חבל על הכסף’?.

בשנה שעברה אירועי היחצנות כלל מספר מועט יותר של מדינות (23), השנה מספר המדינות גדול יותר (28) אבל מספר האמנים שהוזמנו כפול. בשנה שעבר הגיע צמד אחד מבריטניה, השנה הגיעו שישה צמדים, שתי שלישיות, רביעיה אחת ועוד שלושה זמרים מתחת לגיל 18 שהגיעו בלווי הורה מלווה. המספרים לא כוללים את העיתונאים שהגיעו מאותן המדינות.

בין ההופעות הבולטות יש לציין את הצמד הבילרוסי שעשו שמח כמו חגיגת מימונה בנתיבות. הזמרת הפולניה הדרמתית והשדופה לבשה שמלה אדומה ונראתה כמו מקל אוזניים. הקהל נטרף מרוב שאגות עידוד ורק גלית גוטמן שאלה אם הסבתות המשותפות שלהן נולדו באותו כפר.

הזמר האוסטרי ניצת מול הקהל המרעיף אהבה והפך את השיר האקוסטי והמשמים שלו למייצג של אדם שכולו מורכב מאושר גולמי.

בלאנש הבלגית בעלת השיר בסגנון לנה-דל-ריי היא למעשה יהודייה דוברת עברית, אחיה אוליבר שנראה כמו נסיך מסרט של דיסני חי בארץ ומלווה אותה לכל מקום.

הזמר ממונטניגרו מנסה לרכב כל גל ההצלחה של קונצ’יטה מתהדר בתוספת שיער של צמת סמוראי ארוכה אותה הוא טילטל כמו לאסו במהלך השיר; האוחצ’יות המופגנת שלו גרפה תשואות שהתחרו באלו שגרפה דנה אינטרנשיונל שהופיעה בתחילת הערב ואיחלה בהצלחה למתמודדים.

לסיכום- מדובר באירוע יוצא דופן שמעמיד את תל אביב במרכז תשומת הלב התקשורתית עושה לכולנו המון נחת. אני כולי תקווה שבשנה  הבאה הפקת האירוע בראשות טלי אשכולי תמשיך להניף את ישראל קדימה! להביא כבר את האירוויזיון חזרה לישראל!