עמית גור, המחזאי, אפילו הגדיל והכניס דמות של רופאת נשים חוזרת בתשובה כדי לתת פרספקטיבה נוספת על התהליך. למרות שהרופאה הדתיה משמיעה  קול שפוי, הוא נבלע בתוך הקולות הצורמים של בני המשפחה במהלך המחזה. כולם, לכאורה, מרוכזים בעצמם, ואגואיסטים.

השלמת התהליך נעשה על ידי ניר ארז שביים יצירה קטנה אך דינמית, באופן מרתק שלא חף מבעיות- שלישיית הצעירים נעמדו מדי פעם בשורה כמו זמרי ליווי באירוויזיון.

למרות כמה פגמים קטנים ההצגה תפקדה היטב באופן קצבי ונינוח. הוילון הנפתח ונסגר ברקע הזכיר לי את השימוש בוילונות אצל חנוך לוין ב-‘אשכבה’.

התפאורה בעיצוב של  זוהר שואף, מציגה את המינימום ההכרחי כדי לייצר את המקסימום הנדרש ממחזה קטן.

בתחילת המחזה במה עם רקע של וילון לבן וספה אדומה אליפטית שמהדהדת צורה של ביצית. הספה המודולורית תשתנה ותתפרק במהלך המחזה, כנראה יש לכך סיבות גניקולוגיות בהן לא העמקתי. אני די בטוח שיש קשר לרקע הלבן, ולשמלה שנגה לובשת בתחילת ההצגה (שנראית כמו פס כחול עם בדיקת הריון).

אפרופו תלבושות, אילן דר הצטיין בתרבוש הטרנדי של רופאת הנשים, ובשמלת המשכית של נעמי שמר (אותה לבשה הגיבורה נגה הורביץ).

צוות השחקנים כולל  את מוטי כץ, שכבר הציג את אותו סוג של הומור במחזה קווירי- ‘הנאהבים והנעמים’. פעם הוא היה יוחנן הבדחן נמוך הקומה, הפעם הוא גילם באופן מושלם את האבא הסאחי, כזה שתמיד נלחץ בבדיקות אולטרסאונד כי גוררים באיזור של טיפת חלב.

איה גרניט-שבא ביצעה מהלך מעניין בתור החברה הנודניקית שמושכת זמן בשיחות סלון.  אודיה קורן גילמה בדיוק דמות כזו במחזה ‘אישה, בעל בית’. (מחזה שעלה לפני שנים, ומבחינתי זו  הייתה הפעם האחרונה שנתקלתי בסיפור ישראלי על נושא שמעטים עסקו בו בעבר). במחזה ‘תחושת בטן’ איה גונבת את ההצגה, ואני משריין לעצמי מראש לארוחת ערב טבעונית!

נטע פלוטניק (המגלמת את התפקיד לסירוגין עם דנה מיינרט) משחקת בת כאובה ומלאת אהבה, שמתגלה בתוכה שד ברגע האמת.

אבישי מרידור גילם דמות שהיתה קרובה באופן מפתיע לאלברט, בן הזוג של אסי עזר. כמו החתן הספרדי, גם ניב, מרגיע באופן עקבי את הדיווה הקפריזית במחי נשיקה חד מינית על במת הקאמרי.

אלעד אטרקצ’י משחק בן רגיש ומפורק שלא מצליח להסביר את עצמו, באופן שגורם לו להיתפש כאנוכי.

מורן אביב גנס היא התשובה הניצחת לכל מי שמאשים את התיאטרון בחילניות תל אביבית. הרופאה שגילמה היתה שילוב בין הדסה בניזרי  לרבנית ימימה.

אודיה קורן, העניקה למושג ‘סליחה שאני נושמת’ משמעות חדשה. התפקיד של נגה הורביץ הוא כנראה אחד התפקידים הגדולים שגילמה  אי פעם, ולא בכדי.

כבר שנים שאודיה סובבת סביב תפקיד האם והרעיה בבית, ובתפקידים של אמהות ורעיות בתיאטרון, ובסוף השבוע מקטרת על הורות וחיי נישואין ברדיו. סוף כל סוף נמצאה הדרך לשבור את השרשרת.

‘תחושת בטן’ מציג סיטואציה אמוציונלית ומשונה שרק מישהי כמו אודיה קורן יכולה לגלם, ואכן גילמה בכישרון שהוכיח שאישה בגיל השלישי יכולה ללדת, את עצמה מחדש.