בספר ‘הקוף העירום’ מוצגת התפתחות השפה בבני אדם באמצעות מודלים מדעיים היסטוריים והשוואתיים. בין השאר מתואר בספר המחקר כיצד גם בעלי חיים משתמשים בשפה.
החיה שהגיעה ככל הנראה הכי קרוב לפיתוח “שפה” היא כמובן הקוף. בדגש על משפחת הורווט סוג של קופים אפריקנים קטנים.
ניתוח אלקטרוני של הקלטות הראה כי הם מגיבים בקולות מגוונים וקבועים לגירויים סביבתיים שונים. התקפות של נמרים, נשרים או נחשים, למשל, גורמים לחברי הלהקה לייצר אזעקות קול משתנות, הם גם מפיקים צלילים מובחנים בהקשרים חברתיים שונים והם יכולים לתקשר בצעקות כדי לציין אם משהו אכיל או בלתי אכיל. לכן נראה כי יכולת דיבור כללית אינה ייחודית רק לבני האדם.ח מאוחר התפתח יותר למשפחת האוחוצ’ות ההומו הביליס שעבר שינוי מין לההומו ארקטוס. כאן מדובר במין ש שעליו נכתבה השורה ‘כל היום בחדר כושר, אז לא צריך לבדוק לו את היושר’. להומו ארקטוס היו מוחות וגופים גדולים יותר, ובמהרה הם החלו להרחיב את שטחם מאפריקה לאסיה ולאירופה.
ההומו ארקטוס עבר שינויים אנטומיים נוספים ולפני כ -500,000 שנה, אחרי תקופה של השלמה עצמית, הורמונים (או אבולוציה), החמודה המתוקה התפתחה להומו סאפיינס .
עם זאת, השינויים האנטומיים לא עזרו לכל ההומואיות ההיסטוריות להתחיל ללרלרל. מתברר, שכדי להפוך לסוג ההומואים החביב עלינו, אנחנו- הומו ספיאנס.
כדי לדבר, היינו זקוקים לגרון הנכון שנוצר הודות למבנה של הלשון ואת מבנה השרירים הנלווה. בני אדם משתמשים בלשון כדי להפיק מגוון צלילים שניתן לתמרן בתורם כדי לייצר שפה. באופן אישי, הבנתי את העסק הודות לצמד החתולים שלי: מפיבשת ושכחתי (נשבע שככה קוראים לה). הבנתי שהם מסוגלים לעשות ‘מיאו’ ולא ‘ניאו’. מכיוון שהאות נון מופקת ממגע הלשון בשיניים, ולחתולים בכלל יש ניבים.
השפה האנושית היא שפת כלאיים.
בקוף העירום לא מתוארים רק המחקרים המודרניים באשר לשפת בעלי החיים. אם נרד לרגע מהקופים על העצים ונעבור לאילן השפות האירופאית, נגלה כמה עובדות מדהימות.
כך למשל מתאר מוריס כי במאה החמש עשרה החל גל הקולוניזציה האירופי הראשון, ובמהלך ארבע המאות הבאות הוקמו אינספור עמדות מסחר חובקרות עולם. בהתחלה לפחות, היה קשה מאוד לבצע מסחר כלשהו, משום שלא הייתה דרך לסוחרים מארצות שונות לתקשר ולעבוד יחד. עקב כך צצו שפות פידג’ין . אלה הכילו אלמנטים משפות הילידים השונות של הסוחרים השונים. בישראלית קוראים לזה ‘צפרוקאית’ (השפה המשלבת צרפתית ומרוקאית המוכרת מההווי הישראלי).
דורות מאוחרים יותר דיברו פידגין זה או אחר כשפת אם, והעשירו אותם באוצר מילים ובדקדוק מורכב יותר. שפות חדשות אלה נקראות קריאולים . הנקודה המרתקת היא שלמרות שנוצרו פידג’ינים וקריאולים בכל רחבי העולם – וכולם עצמאיים זה מזה – הם עדיין חולקים תכונות, כמו דקדוקים דומים.
סדר הנושא-פועל-אובייקט משמש ברוב השפות; מילות יחס הן עניין נפוץ; שלילה כפולה היא אפילו לא יוצאת דופן וכו’.
על פי מוריס, המאפיינים הנפוצים שהוצגו לעיל מצביעים על כך ששפות אנושיות התפתחו באותה צורה שהתפתחו קריאולים.
לא על השפה לבדה
מוריס טוען כי בני האדם התפתחו באופן עקבי , אבל היכולת לדבר היא ששינתה דברים באמת. לטענת אנתרופולוגים רבים, ההתפתחות האנושית עברה “קפיצת מדרגה גדולה” לפני כ- 40,000 שנה באירופה.
עם זאת, מוריס מזנק אפילו שלושה מיליון שנים לפני כן. כאשר
לפני כ -3 מיליון שנה ניתן היה לזהות שני מינים נפרדים של בני אדם מוקדמים, נפרדים לחלוטין מקופים. אלה היו ה פרנתרופוס רובוסט שנכחד לפני 1.2 מיליון שנה, וה אוסטרלופיתקוס אפריקנוס
.
מין האוסטרלופיתקוס אפריקנוס (העתקתי את השם מוויקיפדיה את השם)
.
מין האוסטרלופיתקוס אפריקנוס (העתקתי מוויקיפדיה את השם) התפתח מאוחר התפתח יותר למשפחת האוחוצ’ות ההומו הביליס שעבר שינוי מין לההומו ארקטוס. כאן מדובר במין ש שעליו נכתבה השורה ‘כל היום בחדר כושר, אז לא צריך לבדוק לו את היושר’. להומו ארקטוס היו מוחות וגופים גדולים יותר, ובמהרה הם החלו להרחיב את שטחם מאפריקה לאסיה ולאירופה.
ההומו ארקטוס עבר שינויים אנטומיים נוספים ולפני כ -500,000 שנה, אחרי תקופה של השלמה עצמית, הורמונים (או אבולוציה), החמודה המתוקה התפתחה להומו סאפיינס .
עם זאת, השינויים האנטומיים לא עזרו לכל ההומואיות ההיסטוריות להתחיל ללרלרל. מתברר, שכדי להפוך לסוג ההומואים החביב עלינו, אנחנו- הומו ספיאנס.
כדי לדבר, היינו זקוקים לגרון הנכון שנוצר הודות למבנה של הלשון ואת מבנה השרירים הנלווה. בני אדם משתמשים בלשון כדי להפיק מגוון צלילים שניתן לתמרן בתורם כדי לייצר שפה. באופן אישי, הבנתי את העסק הודות לצמד החתולים שלי: מפיבשת ושכחתי (נשבע שככה קוראים לה). הבנתי שהם מסוגלים לעשות ‘מיאו’ ולא ‘ניאו’. מכיוון שהאות נון מופקת ממגע הלשון בשיניים, ולחתולים בכלל יש ניבים.
