ספיישל קר במיוחד עם המתרגמת הישראלית שמנגישה לכולנו את התרבות הסקנדינבית.
איך הגעת לספרות סקנדינבית?
לספרות סקנדינבית הגעתי בדרך הפתלתלה והלא-צפויה שבה כל אחד מאתנו הולך בחייו. כבר מילדות נמשכתי לנופים הצוננים, להרים הגבוהים ולפיורדים העמוקים. זו הייתה משיכה גופנית וויזואלית. כשלמדתי ציור בבצלאל הנופים האלה התחילו לצוץ בעבודות שלי, לחרדתם הרבה של המורים. הבנתי שאני מוכרחה לצאת צפונה, וכדי להבין את הצפון, ללמוד את השפה. ברגע שהתחלתי ללמוד נורווגית (ובהמשך גם דנית, שוודית וקצת איסלנדית) התברר לי שיותר מתמונות אני אוהבת מילים, וכך המשכתי ללימודי ספרות סקנדינבית. התלהבתי ממה שקראתי וחלמתי לתרגם לעברית כדי שאוכל לחלוק עם אחרים. למזלי הרבה, באותה תקופה החלה הפריחה הגדולה של הספרות הסקנדינבית בעולם, ומאז כולם בטוחים שראיתי את הנולד וידעתי לבחור בלימודים סקנדינביים בדיוק בזמן. אבל הכל קארמה, לא היו לי תכניות מודעות להפוך למתרגמת במשרה מלאה.
מתעניינים בספרות סקנדינבית?- האזינו לפרק על קיצור תולדות הספרות הבלשית!
.
.
.
.
מתי ואיך התחלת לתרגם מאיסלנדית?
לתרגם מאיסלנדית הייתה אחת המשימות הכי קשות של השנים האחרונות, וקיבלתי אותה עלי מאהבת הספר (“גן עדן וגיהינום” של יון קלמן סטפנסון) ומאהבת העורכת (ארנית כהן-ברק). אמנם פינטזתי לנסוע לאיסלנד ולהשלים כמה קורסים, אבל בסופו של דבר נאלצתי להישאר בבית לעבוד באופן קצת שונה מהרגיל. ראשית רעננתי קצת את הדקדוק האיסלנדי, ואחר כך ישבתי צמודה למילון ווידאתי שאני לא עושה טעויות. בדרך כלל התרגום משאר השפות הסקנדינביות זורם בקלות, אבל עם איסלנדית הרגשתי קצת כמו מתרגמת מתחילה, שמתוך חוסר ביטחון בודקת כל מילה, גם אם היא יודעת אותה. אני רואה שיש בישראל עניין גדול באיסלנד בשנים האחרונות, אבל להבא אשאיר למתרגמים אחרים את העבודה – מאנשים שפנו אלי מאז הבנתי שיש דוברי איסלנדית בארץ, ואני קוראת להם להתייצב!
כמה שעות את מתרגמת ביום?
בעיקרון אני מתרגמת 7-8 ביום, לרוב 6 ולפעמים 7 ימים בשבוע. אני משתדלת לתכנן לי שבוע עבודה יותר נוח וסביר, אבל זה לא תמיד מתאפשר. מעטים המתרגמים שמצליחים להתפרנס רק מתרגום, ולכן נדרשות שעות עבודה רבות מאוד כדי להישאר עם הראש מעל למים.
את צופה בסדרות סקנדינביות?
לא כל כך צופה בסדרות הסקנדינביות, ראיתי את הסדרה הנורווגית Okkupert (לא יודעת אם צפו בה בארץ, ואם כן, איך קראו לה) – היה מותח, ממכר, אבל די מיציתי. מכיוון שאני כל היום מול המסך, לשבת בערב ולראות סרטים זה מאמץ גדול מדי לעיניים. אבל ברור, יום אחד (כשאצא לפנסיה??) ארצה להשלים את החסר.
את מאזינה למוזיקה סקנדינבית?
אני לא כל כך בקיאה במוזיקה הסקנדיבית העכשווית – יש הרבה פופ, או יורו-טראש, שאף פעם לא אהבתי, וכמובן הרבה מטאל, שאני עוד פחות אוהבת. יש כמה להקות נורווגיות שאהבתי בשנות ה-90 כשלמדתי בנוורגיה (אופס, חשפתי את גילי…), כמו למשל Tre små kinesere ו- Droning Mauds land. לא יודעת אם היה להן סיכוי להצלחה בינלאומית, אבל בשבילי יש להן ערך סנטימלי גדול . אפילו מקשיבה לשירים שלהם ברגע זה, כדי להיכנס לאווירה, למשל זה:
[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]ucIqWhvxxRQ[/wpdevart_youtube]
במקבילות הסקנדינביות של הקדם-אירווזיון אני לא צופה, כמו שהאירווזיון עצמו לא הכי מרגש אותי, אבל בניגוד לגדעון לוי, שטוען שרק ישראלים לאומנים צופים בזבל הזה ומתרגשים, גם בסקנדינביה מדובר באירוע חשוב שתופס כותרות ראשיות בעיתונים (גם כשהנורווגים מגיעים למקום האחרון…)
היה לך מקרה מעניין שבו השתמשת בשפה סקנדינבית במפתיע?
בירושלים מסתובבים הרבה סקנדינבים שבאים לראות את המקומות הקדושים וללכת בשבילים שישוע פסע בהן. מרביתם אנשים מבוגרים ולא כולם יודעים אנגלית, וכשיוצא לי אני שמחה לעזור להם להסביר, למשל במכולת או בבית המרקחת, מה הם בדיוק רוצים. מבחינתם זה גם סוג של נס שמישהו פה בלבנט מבין את שפתם. מקרה אחד שזכור לי במיוחד קרה דווקא בנורווגיה לפני כמה חודשים, כשחבורת צעירים אידאליסטיים פנתה אלי ובקשה שאצטרף לפעילות למען ילדי עזה. מאחר שאני לא גרה בנורווגיה הסברתי להם שאשמח לתרום לפרוייקט, אבל לא אוכל להיות מעורבת בפעילות. הבחור התפלא ושאל מאיפה אני. כשאמרתי ישראל הוא החליף צבעים עד שהבין שגם בישראל יש אנשים שאיכפת להם מילדי עזה. ובכל זאת, מרוב תדהמה הוא לא התאפק ואמר: “אבל נשמע שאת מפה …” כשהתרחקתי מהם נהניתי לראות אותם מגרדים את הראש בתימהון על הסצנה שהתרחשה זה עתה.
על איזה ספר ישראלי תמליצי לי?
לצערי הרב אני עסוקה כל כך בתרגום וקוראת גם הרבה ספרים ללקטורה, שאין לי מספיק זמן לקרוא כל מה שאני רוצה, ומאוד הייתי רוצה להיות מעודכנת בדברים שנכתבים בארץ. אני אוהבת לקרוא תרגומים לעברית משפות אחרות – איטלקית, צרפתית, רוסית וספרדית – כמובן גם בשביל ההנאה, אבל גם כדי לראות איך מתרגמים אחרים פותרים את הבעיות שכולנו נתקלים בהן שוב ושוב. ובכל זאת, סופרת ישראלית צעירה ובועטת שאני אוהבת היא גלית דהן קרליבך, שכותבת ללא מורא ובלי לנסות למצוא חן. אני נמשכת לאנשים שלא מפחדים.
לקריאת
