חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
4321: פול אוסטר בדלתות מסתובבות

4321: פול אוסטר בדלתות מסתובבות

פול אוסטר שבר שתיקה של שבע שנים ופרסם את הרומן עב הכרס- 4321 מאת פול אוסטר. למעשה מדובר בארבעה רומנים שונים, המעורבבים אלו באלו, מתחקים אחר אותן דמויות ומתקיימים באותו הנוף.

בשנת 1998  יצא לאקרנים אחד מהסרטים הרומנטיים הגדולים ביותר של כל הזמנים: דלתות מסתובבות בבימויו של  פיטר הויט . הסרט הציג שתי עלילות מקבילות של אותה הדמות, באחת היא מספיקה לעלות לרכבת תחתית ובשניה היא מפספסת אותה ואת ההזדמנות הרומנטית שביקשה להספיק. הסרט הוא מעין פרפרזה על עיקרון דומה בסרט אחר בשן ‘כוחו של מקרה’ משנת 1987 של הבמאי הפולני קשישטוף קישלובסקי (גם במקרה הזה איש רץ אחרי רכבת, וסיפור חייו מתפצל לשלוש עלילות).

 

הספר  4321 מתבסס, באופן רופף על אותו עיקרון של הסרטים שהזכרתי לעיל (ובצירוף קווים דומים מ-‘אפקט הפרפר’). עם זאת, במקרה של פול אוסטר לא מדובר במקרה ספציפי שמשנה את חייו של הגיבור, אלא נסיבות אישיויות וחברתיות שגורמות לשינוי. 

 הרומן   מגולל את סיפור חייו של הילד היהודי-אמריקני, ארצ’י פרגוסון, שנולד ב- 3 במרץ 1947 (העלילה מתבססת על אירועים מכוננים מחייו של אוסטר עצמו). 

הסיפור(ים) מתרחש(ים) בשנות החמישים והשישים בפרברי ניו ג’רזי ובניו יורק, במעין סיפור רקע משותף  של פיליפ רות, ריצ’רד פורד, או ג’ונתן פרנזן. מדובר בארבע עלילות שמתפקדות ביחד כמו ארבעה פאזלים שהמחבר ערבב ביחד, והקורא צריך להפריד את החתיכות ולהשלים את התמונה מחדש. 

 

העלילה  הראשונה היא  רומן התבגרות טיפוסי בנוף בורגני.   פרגוסון גדל בתנאים מוגנים ומפתח מערכת יחסים קרובה עם בת  דודתו פרנסי שהפכה למעין אחות (מכיוון שאמו לא יכולה ללדת עוד ילדים).

פרגוסון הופך לשחקן בייסבול מצטיין עד שמגיע הרגע בו הוא מקבל צו גיוס לויטנאם. 

בגרסה השניה, פרוגוסון  לומד מפרנסי כי בני הזוג רוזנברג הוצא להורג כמרגלים. הוא נחרד מהמעשה הברברי ומחליט לקרוא כמה שיותר כדי לגלות על עוולות העולם. בעלילה זו פרגסון הופך לפעיל פוליטי. 

 

בגרסה השלישית המשפחה נקלעת לחובות בשל ההימורים של דוד שלו, ופרגסון הופך לפרחח שכונתי שמקיים רומן הומו-אירוטי.

בגרסה הרביעית המשפחה מרוויחה בעסקים, אבל פרגסון  מתעב את חיי המעמד הגבוה הסטרילי של הוריו, שנישואיהם התנפצו.  הוא מחליט להפוך לסופר. 

ארבעת העלילות השונות מתקיימות כארבעה  “יקומים מקבילים” ומועלים בהם קשיים, שאלות  וקונפליקטים, מארבע נקודות מבט שונות. 

לכל תרחיש יש את היתרונות שלו והחסרונות שלו ובכולן הדמויות משלמות  מחיר חברתי ואישי.

 

ארבעה רומנים, ואף לא פול אוסטר אחד. 

 

את הספר 4321 קראתי בגרסה המוקלטת באנגלית. נאלצתי לבצע עבודות עריכה בקטעי הסאונד ולסדר ארבעה רומנים ליניאריים מתוך האוסף המבולגן של אוסטר. טקסט שתי וערב  שהקביעות היחידה שלו היא חוסר הקביעות.

בניסיון הראשון להאזין לספר לא הצלחתי לעקוב אחרי הסיפור בכל פעם הייתי צריך להזכיר לעצמי באיזו עלילה מקבילה מדובר . כנראה שלעולם לא אדע האם סדר הפרקים נועד להאיר פינות חבויות בין העלילות ומסרים נוספים. 

מצד שני, זה כנראה לא ספר שאשוב לקרוא כדי להיווכח בתשובה לשאלה.  (אפילו שהתרגומים של יואב כ”ץ תמיד משמחים אותי).

 

הסיבות שבגללן לא אשוב לקרוא את הספר הן מגוונות. ראשית- מגע הקסם של אוסטר קיי ברומו “4321” בעצם סירבול העלילה בלבד. העלילות השונות מאבדות מהייחודיות שהפכה את אוסטר לסופר פולחן.

  יתרה מכך, אוסטר הוא לא פיליפ רות’. אין לו את הנופך וההבנה הפוליטית הדרושות לעיסוק בפוליטיקה של שנות השישים.  הליברליזם המתון של אוסטר, עומד בקנה אחד עם עמדותיו הפוליטיות של פרגוסון, ולמעשה לא מוסיף שום מידע חדש. 

 סיבה שניה היא בניכור של הטקסט עצמו: את הרומנים של אוסטר נוטים לחלק לשתי קטגוריות, פריז וניו יורק, חלוקה של סגנון ומהות פנימית (לאוו דווקא עניין  תפאורה). באופן פרדוקסאלי, חלק מהסיפורת הפריזאית ביותר שלו מתרחשת בעיר ניו יורק, ולהיפך.  

רומנים אלו מתארים את האבסורד בחייו של הסופר, תוך שהם מפנים תשומת לב למלאכותיות של הבחירות בחייו. הרומן “4321” לא מתקיים באופן רעיוני בפריז או בניו יורק  אלא בתוך מרחב מוגן ונוסטלגי של אמריקה הישנה והטובה (או הגזענית והמפלה, תלוי את מי שואלים). 

הניכור בא לידי ביטוי במעין פרשנות טרחנית שנתפשת כמעין שורה של הרהורים פנימיים. עם זאת,  על קרקע של מונולוגים פילוסופים לא תיתכן פעולת גומלין מהותית של התודעות השונות ולכן לא יכול להתבצע כאן דיאלוג מהותי. כתיבה מחייבת התרחקות מן העצמי עד כדי חזרה מסוימת. במקרה של אוסטר ה-“אני הכותב” נעשה זר לעצמי שעל אודותיו הוא מספר  והקו המקווקו בין האדם לסופר- עלול לתעתע. 

https://www.youtube.com/playlist?list=PLZzik-5K4gHPLHo417ZKiEBV5AsUh_3zT

הספר  4321 משתייך לז’אנר האוטוביוגרפיה הבדיונית כדוגמת ספריו של קרל אובה קנאוסגורד בסדרת המאבק שלי”. או הרומן “בדם קר” של טרומן קפוטה. למרות שאוסטר הכחיש את המימד האוטוביוגרפי, אפשר להמר בקלות שעוגנים רבים בעלילה קשורים אליו ישירות.

מלבד טענות אלו, מדובר בספר סביר וקריא. 

יחסית לתשפוכת הספרותית של השנים האחרונות – הספר מצוין, יחסית למחזות כתיבתו של אוסטר- הספר גורם להשתוממות. 

בניגוד לרומנים האחרים של אוסטר,  4321 הוא רומן שערכו הספרותי גובר על ערכו הפילוסופי.  

המחבר מוליך את בן דמותו, ארצי’י פרגסון, לתוך סיטואציות שונות כדי לאמוד את ערכו כאדם. דרך הקריאה ברור כי אוסטר מסתכל בכל האספקלריה של התודעות הזרות ומבין את הצורה האפשרית של ההשתברות של הדמות שלו בהן . 

התוצאה, כאמור, היא ארבעה רומנים על ההיסטוריה האלטרנטיבית של פול אוסטר, ללא מגע הקסם של אוסטר עצמו.   האם תהיה לכם הסבלנות הדרושה לכך?. קחו נשימה ארוכה והכינו את הסימניות. 

https://www.youtube.com/playlist?list=PLZzik-5K4gHPLHo417ZKiEBV5AsUh_3zT

 

דודה מטושקה- סדרת רשת

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן