הכלב היהודי מאת אשר קרביץ: פורסט גאמפ של השואה הולך על ארבע-
ביקורת על הספר הכלב היהודי מאת אשר קרביץ: הספר מתאר את זוועת המלחמה דווקא מעיניו של יצור שרוצה רק לשחק, לאכול, ולהנות מהחיים. הכלב הוא
ביקורת על הספר הכלב היהודי מאת אשר קרביץ: הספר מתאר את זוועת המלחמה דווקא מעיניו של יצור שרוצה רק לשחק, לאכול, ולהנות מהחיים. הכלב הוא
בדרך לדרום ארגנטינה לא נתתי למזג האוויר החורפי לעצור אותי. נתתי למזג הכלכלי לעצור אותי. לאחר שהות של עשרה ימים בבואנוס איירס (זמן שיא עבור
הספר” בחיי –קורות חייו של צבר מצוי” מאת פוצ’ו הוא כרך מילואים ומפתחות לכל כתביו של יוצר הפיליטונים והצ’יזבטיים של האדם שעדיין לא יודע
במשך יותר מיובל דן אלמגור (ד”ר דן אלמגור!!) משמש כמוטיב חוזר בתרבות הישראלית. קשה למצוא ערב מחווה לאמן כלשהו מבלי ששיר שכתב דן אלמגור לא
אתר לזכר ישראל אלדד (שייב) מרכז בתוכו הרצאות, ספרים ומאמרים לגישה חופשית. התוכן באתר מעורר געגוע משונה לימים בהם היה אפשר להתנגד לאנשי ימין ולהעריץ
כשאהיה גדול ארצה להיות הנרי אונגר. המרצה השנון והחריף שנראה כמו דמות מהארי פוטר כבש אותי בהרצאות אותן העלו בשמו ליוטיוב-חינוך, וכעת בנבכי האינטרנט מצאתי
האזכורים הראשון של היהודים המתגוררים באלבניה, מתייחסים למאה השבעית. עד תחילת המאה השבעית. בערים הגדולות של המדינה היו שכונות יהודיות, יש ראיות לקהילות יהודיות בקוסובו.
במבט ראשון וחטוף נדמה שהמשותף לשתי המדינות הוא דבר היותן שתי המדינות המוסלמיות היחידות באירופה עד כה (קוסובו עוד לא מוכרת ממש כמדינה וטורקיה היא
האסון הגדול ביותר של אפריקה אשר הטמיע את חוסר היכולת להשתחרר מעל לכבלי הקולוניאליזם שנים רבות לאחר היעלמותו נעוץ בראש ובראשנה בגבולות השרירותיים. אלו
‘טראנס אינדיווידואל’ הינו מושג אותו תבע החוקר לוסיין גולדמן באשר לאופן בו ניתן להקיש מיצירתו של מחזאי מסויים באשר לאורחות חיים ותפישות עולם שונות שלו
ביקורת על הספר הכלב היהודי מאת אשר קרביץ: הספר מתאר את זוועת המלחמה דווקא מעיניו של יצור שרוצה רק לשחק, לאכול, ולהנות מהחיים. הכלב הוא
בדרך לדרום ארגנטינה לא נתתי למזג האוויר החורפי לעצור אותי. נתתי למזג הכלכלי לעצור אותי. לאחר שהות של עשרה ימים בבואנוס איירס (זמן שיא עבור
הספר” בחיי –קורות חייו של צבר מצוי” מאת פוצ’ו הוא כרך מילואים ומפתחות לכל כתביו של יוצר הפיליטונים והצ’יזבטיים של האדם שעדיין לא יודע
במשך יותר מיובל דן אלמגור (ד”ר דן אלמגור!!) משמש כמוטיב חוזר בתרבות הישראלית. קשה למצוא ערב מחווה לאמן כלשהו מבלי ששיר שכתב דן אלמגור לא
אתר לזכר ישראל אלדד (שייב) מרכז בתוכו הרצאות, ספרים ומאמרים לגישה חופשית. התוכן באתר מעורר געגוע משונה לימים בהם היה אפשר להתנגד לאנשי ימין ולהעריץ
כשאהיה גדול ארצה להיות הנרי אונגר. המרצה השנון והחריף שנראה כמו דמות מהארי פוטר כבש אותי בהרצאות אותן העלו בשמו ליוטיוב-חינוך, וכעת בנבכי האינטרנט מצאתי
האזכורים הראשון של היהודים המתגוררים באלבניה, מתייחסים למאה השבעית. עד תחילת המאה השבעית. בערים הגדולות של המדינה היו שכונות יהודיות, יש ראיות לקהילות יהודיות בקוסובו.
במבט ראשון וחטוף נדמה שהמשותף לשתי המדינות הוא דבר היותן שתי המדינות המוסלמיות היחידות באירופה עד כה (קוסובו עוד לא מוכרת ממש כמדינה וטורקיה היא
האסון הגדול ביותר של אפריקה אשר הטמיע את חוסר היכולת להשתחרר מעל לכבלי הקולוניאליזם שנים רבות לאחר היעלמותו נעוץ בראש ובראשנה בגבולות השרירותיים. אלו
‘טראנס אינדיווידואל’ הינו מושג אותו תבע החוקר לוסיין גולדמן באשר לאופן בו ניתן להקיש מיצירתו של מחזאי מסויים באשר לאורחות חיים ותפישות עולם שונות שלו