על פי רוב אני קורא במקביל שניים או שלושה תרייסרי ספרים. עם זאת, במקרים נדירים ספר מצליח לכפות עליי מונוגמיה ספרותית.
בדרך כלל ספר שכזה צריך להכיל את אחת המילים הבאות- פינלנד, קוסובו, הומו חתול ויוגוסלביה. במקרה של ‘החתול שלי יוגוסלביה’, מדובר ברצף של ארבעה חמישה אסים.
הספר החתול שלי יוגוסלביה הוא לא פחות מאשר צינור חמצן של מבע חד מיני. במשך שנים אני מלין על כך יצירות קוויריות רבות במאה ה-21 נכתבות על ידי הטרו-סאחים, כמו במקרה של ‘חיים קטנים’.
הרומן של פיטים סטטובצי לא חתרני כפי שהוא מדוייק, הוא אינו פורץ דרך כפי שהוא ממחיש באופן הרזה והברור ביותר איך נראית מערכת יחסים בין שני גברים.
במרכז הסיפור מתקיימות שתי עלילות, האחת מספרת את סיפורו של הדובר כילד שברח מלחמת קוסובו עם משפחתו לפינלנד, הסיפור השני הוא (כנראה) הסיפור של אימו של אישה שחיה בחברה כפרית ומסורתית בה נוהג החתן לשחוט חתול בליל הכלולות מול הכלה ( כדי להראות לה מי הגבר בבית).
כאן למעשה קבור הכלב, או החתול היוגוסלבי. פיטים סטטובצי מתקומם נגד שנאת הזרים במקום מושבו, פינלנד. הוא טוען שאנשים מביטים עליהם מגבוה ומנסים לחנך אותם. מתנכלים להם תוך התעלמות מן המורשת העשירה שלהם.
באחת הסצנות המחוללות של העלילה, הדובר בסיפור מתרעם באופן מופגן על התרבות חסרת הכבוד של הפינים. זה קורה כאשר הוא מנסה לשדל סטוץ להישאר בבוקר. כמה פרקים לאחר מכן, אותו מחבר מתאר בפרטי פרטים איך נראו רגעיי הבתולים האחרונים של אמא שלו, רגע לפני הביתוק.
מבוא קצרצר לשירת קוסובו
בפועל ההיסטוריה הסרבית מתחילה במאה השמינית. לאחר שהצליחה להיחלץ מן השעבוד לאימפריה הביזנטית מאתיים שנים לאחר מכן, קמה ממלכת סרביה הראשונה, ובפרק זמן של 300
כולם לקח ה-stormvind כולם סחף ה-Euphoria (טקס פרסיי הקדמים 2017 על שם ה-Beovizia ז”ל)
בשנים האחרונות מדד המניות של הקדמים האירופאיים צונח לעומת עליית הפופולאריות של הקדם השבדי -המלודיפסטיבלן. כבר מספר שנים בהם המלודי הופך להיות התכלית
המקרה המוזר של יהדות אלבניה
האזכורים הראשון של היהודים המתגוררים באלבניה, מתייחסים למאה השבעית. עד תחילת המאה השבעית. בערים הגדולות של המדינה היו שכונות יהודיות, יש ראיות לקהילות יהודיות בקוסובו.
אוי ארצי
אני חייב להודות שבתור חובב אלבניה נלהב, היה לי קשה לקרוא את התיאורים הקשים של החברה השבטית הבורה והאלימה.
שלא תבינו אותי לא נכון, מדובר ברומן מבריק על אדם שהוא נטע זר. פיטים סטטובצי מדגים לקרוא ההטרוסקסואלי איך נראית מערכת יחסים קווירית, שאומנם אין בה זכר ונקבה. אבל לחלוטין קיים בה אלמנט של חתול ובן האדם שמטפל בו. יתר על כן מדובר ברומן על הגירה, שחשף בפניי פרט שלא הייתי מעלה על דעתי- כיצד נסעה המשפחה מפינלנד לחופשת מולדת בקוסובו של תום המלחמה. עד כה ידעתי רק על אריק פפיליה, נציג אוסטריה לאירוויזיון 2007 שנסע במחצי הדרך של פייטים (מווינה להלסלינקי דרך וורשה והמדינות הבלטיות). אריק עצר בדרך לאירוויזיון ושר בערי הבירה הראשיות. זה לא עזר לו.
עם זאת – המסר של הרומן, עם זאת, פוגם באמירה המוצהרת. הסופר מתלונן על כך שהוא נעצר אבל הוא לא מבין שבזכות השונות והמוזרות שלו,
הוא הצליח להשתלב הרבה יותר מכפי שיכל- אילולא נולד הומו. האחים והאחיות של המחבר מוזכרים באגביות, ולא ברור לגבי מידת ההיטמעות שלהם במדינה הסקדניבית. עם זאת, דמות האב מתוארת בתור אדם שהחליף את שנאת הסרבים בשנאת הפינים, ואפילו שב לקוסובו.
בווידאו: פינלנד נכבשת בסערה על ידי סרביה באירוויזיון 2007.
אדגיש את הטענה שלי: הייתי מדריך טיולים באלבניה. חקרתי לאורך ולרוחב את כל סיפור מלחמת קוסובו. קראתי על מעשים איומים שביצעו תושבי קוסובו, ובכל זאת, רומן אחד הצליח לפגום לי בחיבה לחבל הארץ הבדלני.
עניין אחרון שאני חייב לשתף בנושא, היה התיעוב העמוק שהוזכר לאורך כל הרומן באשר לסרביה. המשפחה עברה לפינלנד מתוך ההנחה המוטעית של האב יש בפינלנד לא יהיו בכלל סרבים. ציפיתי שהמחבר יזכיר את הניצחון של סרביה באירוויזיון 2007 שנערך בהלסינקי בירת פינלנד (אנחנו חוזרים לאותה הבמה אחרי שתי פסקאות. .
לסיום, מילה טובה לרמי סערי, שמילים הן התחום שלום, ומילה אחת מיוחדת במיוחד נשמרה לאפילוג. המילה היא ‘ססקולי’, ופעם האחרונה שנתקלתי בה, זה היה ברומן ‘שאול ויוהנה’ מאת נעמי פרקל
איך אני זוכר?, כנסו לפרויקט ה-NVLD ותבינו.
שימו לב לפוסטים נוספים בנושא NVLD
שימו לב לפרקים הראשונים
